[ליצירה]
תודה לך נסיך
על כל התגובות מחממות הלב, אני מעריך מאוד את ההערכה שלך...
לגבי עצם העניין, הבנת נכון, ואפילו יותר מזה, כי זו המציאות שלי כרגע ממש, אהבה שנשארת באופק, שאינה מסוגלת לגעת בי ואני בה, ורק מראה שקופה לחלוטין מפרידה ביני ובינה אבל היא אטומה ככל זכוכית. וזה כואב לראות תמיד את האהבה הבלתי אפשרית הזאת.
[ליצירה]
כולנו זקוקים לתבלינים אלו לרפא את נשמתינו, לחדש את נעורינו ואהבותינו, ואולי תבלינים אלו, אלו מילים שוחקות ואותם פרחים הם אותיות הפרחות, ובעצם השירה היא הנותנת מעוף לחידוש רגשותינו, אני חושב שכן הוא.
[ליצירה]
אכן
שאבתי רעיונות ואף מבנה חלקי משיר זה, בגין היותו אחד השירים שנחרטו עמוק בתודעתי, מאז ניצני בגרותי, מפני עומקו וכאבו העמוק והמוחשי כ"כ. מצד שני, הרעיון אינו אותו רעיון, וראשית כוונתי לא היתה תיאור של השואה, למרות שהשיר הינו בידכם, הבינו אותו ככל אשר ישכם חפצים.
וכמו ש"כאן בקרון" הוא ממועדפיי אם הייתי מחלק ציון ליצירותיי, שאינן כלל באותה רמת כתיבה מוצלחת של שאר היוצרים באתר ועפר אני לרגליהם, הטובה והעמוקה שבהן היא בלי ספק זו.
[ליצירה]
את יכולה לשים:
אשת נבלה, אשה המשקרה, (בשין שמאלית או ימנית...) אשה מהבילה (בשני המובנים), נחש הבגידה, שועל המרמה, ועוד רבים...
אבל הכונה היתה מלשון תככים, מזימה, הסתה... למרות שאין מילה כזו, המצאתי... מקווה שהבנת... תודה על ההתעניינות... גרשון...
[ליצירה]
כמה האהבה מעוורת מלראות פגמים...
אילו היינו חכמים יותר בהתחלה, מצד שני זה היה הורס את כל התהבות הנעורים...
שיר מעולה של יאוש שנובע מחוסר התקשרות.
[ליצירה]
אכן יש צדק בדבריך
כי בהתחלה כתבתי למען נערה שנקטפה בטרם עת, אך ויתרתי על הרעיון חלקית, והובלתי את השיר לסוף יותר מחשבת מאשר רגשי, כלומר בסוף השיר לא ביטאתי את הכאב מהפרידה אלא את המצב שקורה כשיורד גשם, מבין? שטיפה כזו חשובה שנקטפה בדמי ימיה היא ההתחלה של כל ימות החורף הקשה, כך חשבתי לנווט את השיר, אך אם יש לך רעיון אתה מוזמן לכתוב לי.
[ליצירה]
השמאל הסוציאליסטי את אחיו שכח מזמן
שכן על אהבת העולם כולו ופושעיו נשען
גופו המצחין מאכפתיות מדומה ריקבון מעלה
כי כאשר יזדקק איש לחסדיו ישרפהו כעלה
שכן את בעלי ההון רק הדיבורי הגבוהים מעסיקים
ולא האמת בשטח שאותה לעולם אינם רואים.
הוי לבעלי הצביעות מחזיקי רסן השלטון והמדיה
כל כוחכם כספכם וחייכם הוצאתם בדמגוגיה
כדי להכביד לב עם זה ואוזניו להשע
אך יום אחד ממלתעותיכם עם זה יוושע
ולכם מנה אחת אפיים יתן על אדישותכם
ששכחתם כי להגן על אחיכם תפקידכם.
תגובות