על חוטי החשמל ליד ביתי מצאו מקום שבעה שחרורים כהיי נוצות וצהובי מקור כל אחד ישב על חוט משלו. והשמיני העדיף לדאות ונוצה, שנשרה, בפיו. ואז פצחו במנגינת חיזור. כל שחרור תרם תו משלו. וכשסיימו, עפו לתוּר אחד אחד לבחירת לבו, שנענתה לצלילי חיזורו.
ומקולות השחרורים...
אהבתי את הרגישות והצומי למתרחש ליד ביתך.
לא צריך להרחיק נדוד כדי להבחין באור , בצבע, בנוצה רכה, הנקרצים כולם ללחן אהבה.
חמוד :)
ימי אור ותכלת
כּנרת~~
[ליצירה]
ומקולות השחרורים...
אהבתי את הרגישות והצומי למתרחש ליד ביתך.
לא צריך להרחיק נדוד כדי להבחין באור , בצבע, בנוצה רכה, הנקרצים כולם ללחן אהבה.
חמוד :)
ימי אור ותכלת
כּנרת~~
[ליצירה]
שיר תמים ומשרה אופטימיות. כתוב יפה וזורם. הבעיה שהמלאכים עסוקים מדי, למנוע עוולות, ולפעמים אינם מספיקים לשמור על ילדים בעריסה, ומה שאנו יכולים להעניק להם, אלו רק שירי ערש.
(הערה: צריך להיות "יקיץ" ולא "יקוץ")
[ליצירה]
תודה לאיה,
אני תמיד שמח לקרוא את הערותייך, שהן מעשירות את תובנתי בשירה. בהקשר הזה: ייתכן שכשיר ניתן לוותר על שתי השורות האלה, אלא שרציתי להדגיש את הנקודה, שאני לא יכולה להתקיים בלי להישען עליך, ואילו אתה תומך בי, אבל בלעדיי אתה חשוף ואפור. לכן אני חושב שהשורות האלה נחוצות להדגיש את ההיבט הזה. לכן אני חושב שאשאיר את זה כך. ושוב תודה |-:) מסר
[ליצירה]
לגרשון הולצמן שלום,
תודה שהארת את עיניי , על המוטיבציה לכתיבת שיר קשה כזה, ואם לבקורת הזו הוא נכתב, אני מצטרף אליך. אגב אני מציע לקרוא במוסף הארץ של יום שישי את הכתבה על עורך דין וינרוט: "הג'ינג'י מדבר". לא לכל דבריו אני מסכים ובודאי לא לכך שהוא מתפרנס מהגנה על אנשים שאותם הוא משמיץ בכתבה, אבל הטיענים על הערכים שהומרו ב-"עגל הזהב", ראויים למחשבה ואולי לעשייה. אילו חיינו במדבר והיה מנהיג ש-"שובר את הלוחות" ומחזיר אותנו לערכים, היה ניתן לשוב לדרך הישר, אבל אנו חיים בכפר גלובאלי שהפך את הכסף לערך עליון וכל השאר מתגמד ליד עוצמתו, וחזרה לערכים קשה שבעתיים.
שבת שלום ובתקווה לחזרה לצלם אנוש. מסר
[ליצירה]
ליוף היקר,
שיריך לרוחי. אם אתה יודע לנקד, הם ראויים לניקוד.
טיפ קטן: בכדי למנוע רווחים גדולים בין השורות, לחץ על Shift - Enter במקום על Enter . ממתין בקוצר רוח לשירך הבא. מסר
[ליצירה]
לצורה הנחמדה שלום
אני חושב המפגש הראשון מיצה את עצמו. כדי לעניין קוראים במפגשים, רצוי לפרסם את המפגשים הבאים, ולהביא לידיעת הקוראים בהודעות ה-"מרצדות" בצד שמאל שיש צרור חדש של מפגשים. מצפה להמשך
[ליצירה]
סופר? סתם! סתם! סתם! אני לא מתכוון ברצינות, אבל תראה שניים שאהבו שעור כימיה, קדו למלך שבדיה וקיבלו את הפרס, ואיפה אנחנו עם יצירות הבוסר שלנו. לא שאהבתי שעורי כימיה (העדפתי מתמטיקה) אבל אני חושב שאתה פשוט מפסיד. שרשור של חלבונים דומה מאוד לכתיבת חרוזים, ולכן כדאי לחשוב פעמיים לפני הצלצול להפסקה.
אני מקוה שאתה מקבל את הדברים
ברוח טובה
[ליצירה]
השיר מוצא חן בעיניי. הרעיון לנסות להיעזר בדמויות מן העבר לכמיהות של היום הוא לרוחי, וגם השתמשתי בו באחד משיריי. יש לי רק בעיה עם המשקל. נראה לי שבשני הבתים האחרונים כדאי לפצל את השורות האחרונות, או משהו דומה.
תגובות