על חוטי החשמל ליד ביתי מצאו מקום שבעה שחרורים כהיי נוצות וצהובי מקור כל אחד ישב על חוט משלו. והשמיני העדיף לדאות ונוצה, שנשרה, בפיו. ואז פצחו במנגינת חיזור. כל שחרור תרם תו משלו. וכשסיימו, עפו לתוּר אחד אחד לבחירת לבו, שנענתה לצלילי חיזורו.
ומקולות השחרורים...
אהבתי את הרגישות והצומי למתרחש ליד ביתך.
לא צריך להרחיק נדוד כדי להבחין באור , בצבע, בנוצה רכה, הנקרצים כולם ללחן אהבה.
חמוד :)
ימי אור ותכלת
כּנרת~~
[ליצירה]
ומקולות השחרורים...
אהבתי את הרגישות והצומי למתרחש ליד ביתך.
לא צריך להרחיק נדוד כדי להבחין באור , בצבע, בנוצה רכה, הנקרצים כולם ללחן אהבה.
חמוד :)
ימי אור ותכלת
כּנרת~~
[ליצירה]
ליוף היקר,
שיריך לרוחי. אם אתה יודע לנקד, הם ראויים לניקוד.
טיפ קטן: בכדי למנוע רווחים גדולים בין השורות, לחץ על Shift - Enter במקום על Enter . ממתין בקוצר רוח לשירך הבא. מסר
[ליצירה]
התגובות שקבלתי על הגרסה הראשונה:
המגיב : תמי גבאי
תאריך: 18/9/2005 16:14:11
התגובה : (56430)
אהבתי את שלושתם. האמצעי הכי הכי. אני לא אוהבת בוחנים אנשים.
כל אחד צריך את הקצב שלו (-:
תודה לך.
--------------------------------------------------------------
המגיב : רעות מגן
תאריך: 18/9/2005 17:04:54
התגובה : (56431)
שלושתם מקסימים אך האחרון הכי יפה! (-:
-------------------------------------------------------------
המגיב : אילה אברהמי
תאריך: 19/9/2005 00:39:27
התגובה : (56489)
פשוט כך. וכך היה.
--------------------------------------------------------------
המגיב : ליאורה לוי
תאריך: 19/9/2005 20:19:15
התגובה : (56563)
שלושה שירים נהדרים, שאיכשהו מתקשרים לי...
הכי אהבתי את הראשון :-)
[ליצירה]
סיפור עצוב שרבים בינינו נכבו בו. לא צריך להיות שחור בשביל שלא "ישימו עליך". אין מנוס מלהתאהב בכזאת שכולם אוהבים, אבל במשך הזמן לומדים שזה גם לא משתלם, כי רק המראה החיצוני, אינו מספיק בשביל לחיות חיים ארוכים ביחד.
ועל דרך ההומור, אמרה לי פעם בחורה אחת, שיופיה לא היה מהתכונות הבולטות שלה: "היתרון בכיעור, שהוא לא עובר" ללמדך שיופי מופלג, חולף ואז מתרוקנים ושוקעים בדכאון.
[ליצירה]
אף על פי כן כתבת את זה ב-"מילים", שעוררו בי הרבה מחשבה. האם היית רואה דרך אחרת לעשות את זה בלי מילים? מילים אינן ריקות מתוכן אם הם באות מתוכנו, מעצמנו, מתי שהן ראויות לפתוח את עצמנו.
שמעתי מילים של תודות בטכס האוסקר, "מילים, מילים, מילים", מילים שמחייבות את המעמד אבל רובן ריקות מתוכן. שמעתי מילה של "תודה" מפי מי שעזרתי לו לקום כשמעד. מילה אחת בודדת: "תודה". תודה על נתינה אינה ריקה מתוכן.
ולך, תודה על שהארת את עיניי ושמת בפי את התגובה הזאת, ועוררת בי את ההרהור שאם נדע להבחין בתוכן שמאחורי המילים לא נהיה כסילים.
[ליצירה]
הדס,
איפה אפשר לחבק אותך? אתר "צורה" קפץ רמה בזכות היצירה הזאת. כפי שהגדרתי את עצמי באתר "אינני סופר ואינני משורר" אבל בין הסופרים והמשוררים עוד ידובר ביצירה הזאת. אז קבלי ממני את ברכת הדרך.
תגובות