על חוטי החשמל ליד ביתי מצאו מקום שבעה שחרורים כהיי נוצות וצהובי מקור כל אחד ישב על חוט משלו. והשמיני העדיף לדאות ונוצה, שנשרה, בפיו. ואז פצחו במנגינת חיזור. כל שחרור תרם תו משלו. וכשסיימו, עפו לתוּר אחד אחד לבחירת לבו, שנענתה לצלילי חיזורו.
ומקולות השחרורים...
אהבתי את הרגישות והצומי למתרחש ליד ביתך.
לא צריך להרחיק נדוד כדי להבחין באור , בצבע, בנוצה רכה, הנקרצים כולם ללחן אהבה.
חמוד :)
ימי אור ותכלת
כּנרת~~
[ליצירה]
ומקולות השחרורים...
אהבתי את הרגישות והצומי למתרחש ליד ביתך.
לא צריך להרחיק נדוד כדי להבחין באור , בצבע, בנוצה רכה, הנקרצים כולם ללחן אהבה.
חמוד :)
ימי אור ותכלת
כּנרת~~
[ליצירה]
מאיר,
ראשית, זה כתוב בכשרון רב, אז יש לך למה לייחל, יש לך עתיד.
שנית, לי אתה לא מחדש, אני עוד זוכר. זה מתויק אצלי.
יש לי אוסף גדול של כל מיני. זה מה שעושה את זה מעניין, הוורסבליות. בסוף תראה כמה זה מגוון.
שלישית, בכל הסיטואציה הזאת חסר לי המעמד בו אתה כותב את זה: בין המיטה למראה ? מול המראה ? בין שלוק של קפה לשכטה של סיגריה ? או אולי בעבודה, כשהבוס הלך לישיבה ? מה שבטוח שכאשר היא תבוא סוף-סוף, לא יהיה לך זמן להעניק לנו מכשרונך, אז תזדרז וכשלא נשמע ממך נשמח יחד אתך. איך אני בשבילך. עכשיו אתה מבין כמה אני אוהב את מה שכתבת? אז תכתוב עוד! :)
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
[ליצירה]
מה שאני לומד משירך, שבשביל לכתוב שירה לא צריך להיות משורר, אלא רק להתבונן במראה, לראות עצמך ולתאר את דמותך במילים ובמקצב. כל מי שאוזר עוז לעשות זאת יכול לתאר את עצמו בשיר, וזה מה שהצלחת לעשות. :)
[ליצירה]
שיר נוגע ללב. זהו שיר החודר לשורשים העמוקים ביותר של האהבה, ששם מתגלה לך, שאם תגיע לעצמך, תמצא גם אותה שם.
הערה: השורה "גם כשאני מחכה התנהגות חברתית" אינה נשמעת לי מובנת וברורה מבחינה תחבירית.
[ליצירה]
ארז יקר,
שיריך פולחים את נשמתי כברק. קראתי את השיר שוב ושוב, ועוד אשוב ואקרא אותו. יש בשיר הזה פתח להצצה אל תוך נשמתך. חלומותיך אינם זקוקים לפותרי חלומות, כי פתרונם הוא בעצם החלום.
האווירה שחשתי כשקראתי דומה למה שחשתי למקרא השיר של רחל "בן לו היה לי, ילד קטן, שחור תלתלים ונבון"
אוירה שגרמה לי לקרוא לבני "אורי" והגשמתי את החלום שלי.
הב לנו עוד ממטעמיך. שלך מסר
[ליצירה]
כמה יפה את יודעת לכתוב. כל שיר שלך ופנינה.עלי והצליחי !
ואחרי המחמאה הערה: הניקוד אינו נכון. ניקוד מוסיף לשירה עוד ממד, אבל הוא צריך להיות מדויק. עדיף לכתוב בכתיב חסר מאשר בניקוד שגוי.
[ליצירה]
כמה חבל שאלה השירים שיוצאים מתחת ידינו במציאות המטורפת שבה אנו חיים.
אפשר גם לחפש את הדברים השפויים המעטים שישנם במציאות המטורפת.
אגב, מציאות כזו היתה תמיד ובכל זאת שרדנו, אז נשאל איך שרדנו, ויש לאופטימיות חלק נכבד בכך.
תגובות