על חוטי החשמל ליד ביתי מצאו מקום שבעה שחרורים כהיי נוצות וצהובי מקור כל אחד ישב על חוט משלו. והשמיני העדיף לדאות ונוצה, שנשרה, בפיו. ואז פצחו במנגינת חיזור. כל שחרור תרם תו משלו. וכשסיימו, עפו לתוּר אחד אחד לבחירת לבו, שנענתה לצלילי חיזורו.
ומקולות השחרורים...
אהבתי את הרגישות והצומי למתרחש ליד ביתך.
לא צריך להרחיק נדוד כדי להבחין באור , בצבע, בנוצה רכה, הנקרצים כולם ללחן אהבה.
חמוד :)
ימי אור ותכלת
כּנרת~~
[ליצירה]
ומקולות השחרורים...
אהבתי את הרגישות והצומי למתרחש ליד ביתך.
לא צריך להרחיק נדוד כדי להבחין באור , בצבע, בנוצה רכה, הנקרצים כולם ללחן אהבה.
חמוד :)
ימי אור ותכלת
כּנרת~~
[ליצירה]
שיר נוגע ללב. זהו שיר החודר לשורשים העמוקים ביותר של האהבה, ששם מתגלה לך, שאם תגיע לעצמך, תמצא גם אותה שם.
הערה: השורה "גם כשאני מחכה התנהגות חברתית" אינה נשמעת לי מובנת וברורה מבחינה תחבירית.
[ליצירה]
כל מה שיש לי לומר, מאיר כבר כתב. אני אוסיף, שאת השיר הזה אני מצטרף לאוסף השירים שקטפתי מהאתר ושם אותו בראש האוסף.
ולמאיר אומַר:
כל הכבוד! בשביל לכתוב בקורת כזאת צריך להיות חכם (מחמאה).
בשביל לכתוב שיר כזה צריך להיות מוכשר (הערצה).
בשביל להוציא לאור צריך להיות "מַאלְיַן" (עובדה). אז אשריך שיש "צורה" ובתור תפרן, אתה מקבל את זה בחינם.
תגובות