ישבתי לכתוב לך תודה לאיה שחר שעיבדה ושיפרה את השיר המקורי | |
| נשלח | מעמוד היוצר |
|---|
מסר כפול
-
לא משורר לא סופר
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הרבה רבה יותר טוב. יפה [ליצירה]
- [ליצירה] יש לי בעיה עם הסיום של "בלי שיר"... בעיני זה מוריד מהערך של השיר... וכבר הגבתי על הגרסה הקודמת בעניין הזה. מה שכן זה נראה כאילו יש סתירה פנימית בשיר: "אז כתבתי כאן מילים שכולם יבינו והם לא יהיו - רק ביננו" אבל שים לב שנכתב השיר, ונכתבו המילים! רק שאינם מתייחדות דווקא לזוג בשיר. ומצד שני: "ונבין זה את זו, בלי שיר." למה נכתב פה שאין שיר??? הרי ודאי שיש! לעניות דעתי, העניין הזה, ששיר שלא מייחד את הזוג לבדו לא נחשב "שיר", אינו נכון כלל. אבל פה זה כבר עניין של תפישה, ואשמח לשמוע את דעתך על כך! [אני עדיין בשלי, הגירסא הראשונה הייתה לדעתי הכי טובה.] ערב נעים! [ליצירה]
- [ליצירה] איש התווים היקר, א. הגרסה הראשונה הוסרה בגלל תקרית מביכה של ויכוח בין המגיבים שהדרדרה להשמצות אישיות, דבר שהעכיר את באווירה הנימוסית והמפרגנת באתר (גם בקורת עניינית יכולה להיות מפרגנת ופוריה. בזכות הביקורת שיפרתי הרבה שירים שלי. דוגמה, ראה דברי התודה בסוף הגרסה השלישית לאיה שחר שהפכה, לטעמי, את הרעיון של הגרסה המקורית לשירה פואטית). ב. הייתי משייך את השיר לארספואטיקה - כלומר: שיר שמבטא מסר על עצם כתיבת שירה. במקרה הזה מדובר שהקשר האישי באמצעות שיר, לא צלח ולכן הכותב אומר: " שיר שמובן לכולם - השיר הנ"ל - אינו מבטא את הקשר הזוגי, וגם בלי שיר יש דרכים ליצור קשר בין בני זוג". שים לב שפעמים רבות שירי אהבה הם מונולוגים של האוהב לאוזני נאהב. קשר בין אוהבים הוא דיאלוג אינטימי בין בני זוג. כוונתי בשיר הזה היתה לומר באמצעות שיר שפונה לקהל הקוראים, שהרעיון להביע את הרגשות במונולוג עשוי "לפספס" את הדיאלוג הזה. לסיכום: המסר הוא לקהל הקוראים. הדיאלוג הוא של זוג ויכול להתקיים גם "בלי שיר". בעבר כתבתי גם שירי אהבה שהם דיאלוגים. אני מקווה שהסברתי את גישתי היטב, וזכותך לא לקבל אותה. קרא את השיר שוב ותראה אם הוא תואם את ההסבר לגישה שלי. מסר [ליצירה]
- [ליצירה] מצטערת... אהבתי יותר את הגירסה הקודמת. היא הרבה יותר ישירה ופשוטה, ועם זאת מתוחכמת, וזה יותר מדגיש את האמירה לטעמי... (אמירה נוקבת להפליא!) [ליצירה]
- [ליצירה] א. תודה לשי ולכל התגובות- גם בשמי. ב. אני עוד הייתי מבצעת עריכה עם חיתוך כמה מהשורות- מסר, ביננו כבר התכתבנו על זה, ואני נשארת בדעתי,יש מילים שעוצמתם נבלעת בשורה בה הן ממוקמות: למשל- המילה "שיר" בבית הראשון- הייתי מורידה אותה שורה שתעמוד בפני עצמה שהרי היא- היא העניין. ועוד- המילה- "עדיף" מבחינתי ראויה, גם היא, לשורה עצמאית. ואולי זה סתם עניין של סגנון... בכל מקרה- אהבתי מאוד את הגרסה הראשונה- כפי שכבר הגבתי עליה, והגרסה הזו- למרות שבסיסה והרעיון שלה זהים- שונה במאוד. זוהי יותר שירה בעיני (וסליחה על חוסר האובייקטיביות) ולמרות זאת ואולי- בגלל זה- הגרסה הראשונה היתה מקסימה, משהו בתמימות ובפשטות שלה נגע. לסיום: זיכית אותנו בדיוני שירה פורים ומפרים ולהיות והיינו עדים לתהליך של יצירה אמיתית, התפתחות והבשלה. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכל המגיבים, אהבתי את העובדה, שאותו שיר בשלוש גרסאות שונות מתקבל ע"י יוצרים שונים כל אחד לפי טעמו וראות עיניו. הרעיון הוא אותו רעיון, אבל הסגנון הפואטי הוא אישי - כל אחד לפי טעמו. זהו סוד קסמה של השירה ואני שמח שהיה לי חלק ברב-שיח על סגנונות השירה השונים. תודה לאיש התווים, לשי דוידס, לאמילי, לשיר שפירא, וכמובן ל א י ה ש ח ר שתרמה גרסה משלה שהיא האהובה עליי ביותר. מסר [ליצירה]
- [ליצירה] לאיה החביבה, שבתי ותיקנתי את השיר כפי שהצעת. אחרי הכל זו הגרסה שלך שאותה בחרתי מכל הגרסאות והיא צריכה להיות כפי שהיא נכתבה. שוב תודה מקרב לב. מסר [ליצירה]
- [ליצירה] אני מציע לכולם להירגע. כולנו מתוסכלים, ו זה רק מוסיף לתיסכול. [ליצירה]
- [ליצירה] עדיין אני חולק עליך אני מעיין באתר "צורה". רוב הכותבים בו כבר שייכים לדור הוירטואלי. ראי איזה שירים מדהימים הם כותבים ב-"מילים", והתגובות שהם יצירות בפני עצמן. יתירה מזאת. אתר כמו "צורה" הוא כלי מהדור הוירטואלי. לולא הכלי הזה יוצרים כאלה לא היו באים לידי ביטוי. הכלי הזה מגביר את ההשראה ליצירה. אני מסכים שיש סכנות בשימוש יתר בכלי הזה. דוגמא קיצונית היא הרשתות החברתיות כמו פייסבוק וטויטר (שאני מתרחק מהן כמו מאש, הגם שאני תקוע עמוק בתוך השימוש במחשב, בעיקר בכתיבה). הסכנה ברשתות האלה אינה באבדן המילים, אלא באובדן הקשרים האישיים והאינטימיים בין אנשים. למשתמשים יש חברים וירטואליים והרבה מילים נשפכות שם מבלי קשר חברי ורגשות בין חברים אמיתיים שנפגשים ומשתפים זה את זה בחייהם בקשר בלתי אמצעי במילים שנאמרות ולא נכתבות. אני מקווה שאני לא מטריד אותך במילים הרבות שלי, אבל מייחל שתרדי לסוף דעתי, שהמילה לא הלכה לאיבוד והכלי הזה עומד לרשות המילים יותר מהעט או האיזמל של כתב היתדות. כל טוב מסר [ליצירה]
- [ליצירה] שיר עצוב. מזכיר את השיר של הזמרת הנערצת עליי - שרית חדד: "כשהלב בוכה רק אלוהים שומע הכאב עולה מתוך הנשמה אדם נופל לפני שהוא שוקע בתפילה קטנה חותך את הדממה. שמע ישראל אלוהי אתה הכל יכול נתת לי את חיי נתת לי הכל בעיני דמעה הלב בוכה בשקט וכשהלב שותק הנשמה זועקת. שמע ישראל אלוהי עכשיו אני לבד חזק אותי אלוהי עשה שלא אפחד הכאב גדול ואין לאן לברוח עשה שיגמר כי לא נותר בי כח. כשהלב בוכה הזמן עומד מלכת האדם רואה את כל חייו פתאום אל הלא נודע הוא לא רוצה ללכת לאלוהיו קורא על סף תהום." באשר לפסקה: "מרגישה לבד בתוך זרם ההמונים, אמר לי מישהו: "המקום שבו אני מרגיש בודד, הוא המקום שיש בו המונים". ככה כולנו...... ובעזרת השם כולנו מוצאים לבסוף את הדרך בעזרת אמונתנו בתוספת תעצומות הנפש שלנו, אותם לא מוצאים במקום שיש בו המונים, [ליצירה]
- [ליצירה] ח ב ל , התחושה של שלוח רסן היא שלך, ורק אתה תוכל לרסן אותה. יום שבו לא למדת משהו חדש הוא יום מבוזבז. אבל כל יום אפשר ללמוד דבר חדש, וכל לימוד של דבר חדש הוא חגיגה. יש ימים של סבל, אבל ביום כזה אפשר ללמוד איך מתגברים על הסבל, ולחגוג. [ליצירה]
- [ליצירה] צרפו את התגובה של אילה אברהמי לשיר של ישועות ונחמות ותקבלו את נוסחת הפלא של פאר היצירה: יופי התואר ויופי הנפש הכרוכים זה בזה. [ליצירה]
- [ליצירה] השיר הוא חזק מאוד. הביטוי: "ערימות של בשר" צורם לי. זה מעלה לי ריח של גויות ודוחה אותי במקצת. הייתי מסתפק ב: "שברים" או "הריסות" זה מספיק חזק. מסר [ליצירה]
- [ליצירה] יופי שמואל. כך תיארתי לעצמי אותך, וטוב שחשפת את הצד הרומנטי שלך, הוא מקסים ואל תוותר עליו. בהערכה. מסר [ליצירה]
- [ליצירה] השיר כתוב יפה. המקצב הוא מושלם. התוכן קצת מייאש, אפילו מדכא. [ליצירה]
- [ליצירה] אילה אברהמי, זו סתם השמצה. הסבר: בהודעה אישית ששלחתי לך. [ליצירה]
- [ליצירה] לאיה תודה, הכנסתי שינויים בהתאם להצעתך. אנימקווה שכעת זה גראה טוב יותר. [ליצירה]
תגובות