מי כבל אותי מי
קשר את ידיי ורגליי?
אנני רואה
דבר!
תנו לי ללכת...
אני לא שומעת
את ליבי
פועם יותר
לא
כמו פעם הוא
שקט.
אין פה
ריח אין
מה למשש
רק ערפול
חושים.
תנו לי לצאת !
רוצה שוב
החופש
רוצה שוב
לטעום
אהבה.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] קראתי בעקבות ההמלצה והוקסמתי! [ליצירה]
- [ליצירה] ניסוח יפה, קצת מפריע לי שחסר מבנה קבוע בבתים. חוסר העקביות קצת צרם לי. [ליצירה]
- [ליצירה] אם רק תקרא/י שוב את החלק הראשון, תבין/י שזה לא רק מחוסר תשומת לב.... לפעמים דברים מצטברים ונלחמים עליהם בלי סוף, עד שמבינים שכל שנשאר לנו זו המלחמה על קשר/רגש/חלום וכדו', ולא הדבר עצמו... ואז זה פשוט נגמר. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, כיוון המצויינות ביצירה ניכר ;) [ליצירה]
- [ליצירה] אווירה קסומה עולה מהיצירה הזו... חייבת לציין כי המהלך לא היה צפוי ומורגש כי נכתב בעדינות ורגישות רבה! אח, זה השרה עליי אווירה כ"כ נינוחה ונעימה! פשוט ויפה :) [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים בעיני. העלה חיוך מתוק על שפתיי והרגשה של שלוש נקודות... ז"א שעוגד יש כאן המשך שמתנגן לכל קורא- ההמשך שלו והמילים העדינות האלה שלכל אחד פורטות על מיתרים אחרים... [ליצירה]
- [ליצירה] מרציפן- רק אשב, כי שני השירים פורסמו ונכתבו מאותו מקום, באותו הלך רוח, ניזונים ומדושנים מאותו הרגש ולכן, אולי נתנו לך הרגשה דומה. עם זאת, לא רואה טעם בלחכות בפרסום "שישכחו". אין בפרסום יצירות כדי לרצות הקוראים או לנסות "לעבוד" עליהם, ולהכניס להם חומר בדלת אחורית.... ולגבי הערתך על עובדת השיר האמריקאי: בחציי אני אמריקאית,- חושב שזה קשור?! או במילים אחרות, לא הבנתי אם זה טוב או רע.... כל טוב, איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] כירושלמית גאה, רק אוסיף ואומר, שמה שעוד מייחד את עיר הבירה, עיר הקודש, מעבר לאור והנופים הקסומים, הרגשת הקדושה והרחובות המיוחדים, זה האוויר,- הוא פשוט אחר! כן, כן, באמת!!! זה לא יאמן ההבדלים. אוויר הרי ירושלים צלול יותר מיין... [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים!!! מרגישים, מריחים ורואים את כל מה שכתבת! [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד ביותר, קליל ועדין. [ליצירה]
תגובות