מי כבל אותי מי
קשר את ידיי ורגליי?
אנני רואה
דבר!
תנו לי ללכת...
אני לא שומעת
את ליבי
פועם יותר
לא
כמו פעם הוא
שקט.
אין פה
ריח אין
מה למשש
רק ערפול
חושים.
תנו לי לצאת !
רוצה שוב
החופש
רוצה שוב
לטעום
אהבה.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אח, נחמד מאוד, מעניין ביותר! אולי אנסה גם... [ליצירה]
- [ליצירה] מסר- זה יפה. החזרה בסיום לשורות הפתיחה- עצמתית, פתאום אותן שורות מקבלות משמעות חדשה, חזקה יותר. מאוד יפה, קראתי פעמיים, זה דורש גם קריאה שלישית. [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב נפלא- ההקבלה מצמררת. עצוב. כל כך עצוב! [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה, יפה מאוד. הניקוד מצויין (אשריך שאתה יודע), השפה יפה, קריאה, זה זורם, זה מתנגן, זה מרגיש והכל בפשטות שזורה בין שורות היצירה. אהבתי! (שוב חוזרת על הערתי לעניין הכותרת בשלוש היצירות האחרונות שלך, הייתי מוותרת על זה, שם היצירה מספק). [ליצירה]
- [ליצירה] דב, מוכרחה להודות שקצת קשה לי עם הלשון המידי... מדי לא זורמת לי... עם זאת, השיר יפה ועדין. [ליצירה]
- [ליצירה] חזק ביותר, עובר, נוגע, מרעיד. מצויין בעיני. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים, הגם שזה לא הסגנון הרגיל שלך.... [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה עם צחית, אך הייתי מסווגת את היצירה לא כשיר, אלא... לא יודעת, תחשוב על זה... [ליצירה]
- [ליצירה] לא נעלבתי, ההיפך, התעניינתי... [ליצירה]
- [ליצירה] זה מאוד יפה! [ליצירה]
תגובות