תתחדשי, תשתני,
תגווני, תזרמי,
תשנאי ותאהבי
כנחש המשיל עורו
וזוחל רכון אל התחלה
ישנה
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מקסים! ברוכה השבה... [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! אין ספק שעברת כברת דרך מאז גיל 13, הפכת מטיפה למטר יוצר של שירה משובחת! [ליצירה]
- [ליצירה] חזק, מרגש, מגיעות ברכות לנותן המסורב? [ליצירה]
- [ליצירה] הכתיבה יפה, התוכן לא לגמרי ברור... לא מצאתי את שילוב המזרח והמערב, רק את המערב- בתיאור השוט השועל והגבר.... שי- פרט הגדם נמק והסבר! אם כי יש בזה משו יפה, אפשר להתחבר משיר זה לכל מיני כיוונים ודברים, ואולי זו בעצם המשמעות של שיר טוב, שלא כובל אותך למשמעות צתוכנית בודדת ומצומצמת... [ליצירה]
- [ליצירה] היא ליטשה אותך, שינתה אותך, שיבחה את יצירותיך! ואיזה כיף גם לה :) [ליצירה]
- [ליצירה] משפט נכון, אבל חסר פואנטה ועומק המתבקש במשט אחד המתיימר להיות יצירה בפני עצמו. לגופו של עניין, יש דברים כואבים מחרטה ואולי נובעים ממנה- פיספוס למשל, אבל למה לדכא? שתמיד תהיי בשמחה :) [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים ביותר! [ליצירה]
- [ליצירה] שי- זה, זה, חזק. הצלחת להכניס את ההרגשה- ליצור את התחושה כך שכל קורא (או לפחות אני) מרגיש את הגוש הזה בגרון, רק שאצלי, גם בסוף השיר,- הוא לא השתחרר. איזה יופי!!! איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] אותו ארמון שבנית ילדי, שגלים בו שברו חומותיו שהים בו שפך זעמו ומימיו שאבד במצולות חוף וזרות יקום מחוזק וישכן בו מלכות.... רעיון חמוד, ניסוח קצת מליצי מדי בבית הראשון.... [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את מסגרת הבתים ואת התקופה השונה שהוכנסה בכל אחד מהם, בלי לפגום באחידות. כבני מרון נעמוד חוששים ויראים מאימת דינך ומעשינו מתנקים מחטאים, נחרדים מכל שופר שיזעק בקול, את שברינו, תרועתינו לאדון הכל. [ליצירה]
