קרנתי מאושר כשראיתי אותו זוחל על עורפך
ולא הרפית.
וכשהגיע לעורפי כבר היה מאוחר.
שיניו ננעצו בבשר
זנבו נכרך על צוארי
וראשי הורכן לטעום.
אין מנוס מהפחד
אני חושב ורועד
אין מנוס מהבדידות
במבט אחרון
עטופה בעלה תאנה
את מברכת ברכה אחרונה.
[ליצירה]
ממש התלהבתי בסוף השיר. מין חיוך כזה שנמרח על הפנים ואתה לא יודע למה. די נועז, הייתי אומר.
לא הייתי מספר אותו לילדיי (כשיהיו לי, בעז"ה) אחרי השינה. נפלא!
תגובות