קרנתי מאושר כשראיתי אותו זוחל על עורפך
ולא הרפית.
וכשהגיע לעורפי כבר היה מאוחר.
שיניו ננעצו בבשר
זנבו נכרך על צוארי
וראשי הורכן לטעום.
אין מנוס מהפחד
אני חושב ורועד
אין מנוס מהבדידות
במבט אחרון
עטופה בעלה תאנה
את מברכת ברכה אחרונה.
[ליצירה]
וזה קרה כי זה היה צריך לקרות
ולגמתי ונספגתי בתוכך
ואפילו שירד
כאב
כי הרחבתי שפתותייך
וזרמתי ותוכך.
ועם כל זאת
החזקתי בידך
ובליטוף קל אמרתי
יבוא עוד
ויעבור.
[ליצירה]
אך ישנה המסגרת
תלויה על בלימה.
ויבוא האחד
שירים ת'כפפה.
ויבנה
וישלים
את הלב השבור
וישמור למשמרת
את הרסיסים שנפלו.
וישמור
ויגן עליו מכל משמר
שלא יקרה עוד
כזה דבר.
תגובות