בינינו ניצבת
קערת סוכריות.
אנו קוטפים אותן אחת אחת
בחושך.
בכל פעם
כשפותחים עטיפה
מפחדים לגלות בתוכה מפלצת.
או אולי בטעות
אקטוף את היד שלך.
כשנדליק את האור
יהיו הרבה עטיפות מסביב.
[ליצירה]
נדמה לי ששלשום דווקא ראיתי אותה...
ואולי זה פחות דידקטי, אבל באמת פחות מובן (אני לא יודעת איך זה היה לפני התיקון, אבל באמת לא ממש ברור מה המשפט האחרון מנסה לומר).
[ליצירה]
נשארתי בלי מילים.
כל כך אמיתי ורך, כל כך הרבה אהבה וכאב ביחד.
ואיך שהסיפורים התפצלו להם והתחברו שוב לסוף אחד...
אני לא מסכימה עם מה שכבר אמרו כאן לפני-
הסוף היה טוב. ואופטימי.
גם אם הוא היה ספוג בכאב.
אהבתי מאוד-מאוד.
[ליצירה]
יפה. גם אם עצוב במידת מה.
הפריעה לי קצת הקטיעה של המשפט במילה "שליוו". אני הייתי מעבירה אותה לשורה אח"כ בשביל המשקל. מצד שני, אולי זה בכוונה, בשביל האווירה הכואבת?
ואני מנסה להחליט אם להקריא לה את התווים שלה ככה זה אכזרי או נכון.
[ליצירה]
חמוד.
אהבתי את המסר.
ואם יורשה לי להעיר - יש לך הרבה טעויות בכתיבה, ויהיה הרבה יותר קל לקרוא את זה אם תתקני. זה סתם הערה טכנית - אבל גם זה חשוב לפעמים...
בהצלחה!
תגובות