אני לומדת לנגן
בחללים שלי.
כל פעם שאני פותחת פתח,
יוצא ממני צליל אחר.
זה לא משנה אם אני מתאמצת.
אין צלילים אם אין מי שינשוף אוויר.
מוזר.
איך ריק יכול ליצור
כאלה הרמוניות.
שלא הריק יוצר את ההרמוניה אלא ההתמלאות שלו ...
"אין צלילים אם אין מי שינשוף אויר" ...
אעפס מעלה לי אסציציות על פרשת השבוע .
(ההתחלה "והארץ היתה תהו ובהו... ורוח א-להים
מרחפת על פני המים")
יפה !
של שיר.
אני אף פעם לא כותבת הרבה מילים על השירים שלך,
אולי כי הם אומרים לי כ"כ המון, בנקודות מאד פנימיות, אז אני פשוט מעדיפה להשאיר את זה לעצמי...
תודה על מה שאת נותנת לי...
באהבה, נטע.
ב"ה
מממ... כמה אוויר נשפת בי הרגע!
אסוציאציה חופשית: מזכיר לי את ההדים ביצירה עם החימר.
עוד אסוציאציה שעלתה לי: ריק לא רק יוצר הרמוניות. כל העולם בנוי מריק! אם לא היה ריק היינו נקודה אחת קטנה מרוכזת מאוד. כל השוני שבין דבר לדבר בעולם קיים בגלל הרווחים, ואכמ"ל.
אוף, היה לי יותר מה לכתוב, התבלבלתי באמצע
קדם כל זה ממש, ממש יפה.
חוץ מזה חשבתי על התהיה שבסוף השיר, ואני מקווה שיורשה לי להמשיך את הדימוי ולשפוך אור משלי על הנגינה:
האמת היא שמבחינה פיסיקלית באמת אלו החללים שיוצרים את ההרמוניה. גל הקול הוא תנודה, שינוי, בצפיפות האוויר. אני יכול להכריח את האויר לשנות את צפיפותו במקום סגור: במקום פתוח, ריק, היכולת הזו מוגבלת מאד. לכן, באיזור החלל צפיפות האוויר נשארת קבועה. באופן דומה- גל במיתר נובע מתנודות המיתר. בקצוות הקשורים לא תתכן תנועה, ולכן שם המיתר עומד. ההגבלה הזו על הגל גורמת שרק גלים מסוימים מאד יוכלו לשרוד בתוך חליל באורך מסוים, או מיתר באורך מסוים, ונוצר תו. במילים אחרות- העובדה שהגל לא יכול להתקיים במקומות מסוימים מעניק לו אופי מיוחד. העובדה, אם כן, שאני מתכנס בתוך עצמי, לא נדחק בכח לכל מקום, מאפשרת לי למצוא את הלחן האישי שלי.
מצטער אם הפיסיקה הרסה את השיר..לי אישית זה הוסיף.
פיזיקה לעולם לא תהרוס לי שיר.
העלית בי הרבה מחשבות. אבל בכיוון קצת אחר. זה יפה שאפשר ליצור מוזיקה רק בכלים מגבילים.
ואיש אחד - תודה לך. זה באמת לא הריק שיוצר את ההרמוניות. אבל זו לא התמלאות. כמו שאמר חתלתול - זו התנועה.
בהחלט גרמתם לי לחשוב על זה מזווית חדשה...
או יותר נכון מי שיוצר את התנועה .... (כלומר מי שנושף באויר) ואז האסוציציה היותר מתאימה היא אכן מה שאמר חתלתול , ופחות מה שאני אמרתי ...
מצד שני כיון שמדובר על חללים רבים (לעומת רוח האדם שנפחה במקום אחד "באפיו") , יש גם משהו בדברי ...
ונשאלת השאלה איך כל זה קשור לחליל של בית השואבה ?? :))) אם כבר התחלנו בסגנון למדני ....
[ליצירה]
אז זהו
שלא הריק יוצר את ההרמוניה אלא ההתמלאות שלו ...
"אין צלילים אם אין מי שינשוף אויר" ...
אעפס מעלה לי אסציציות על פרשת השבוע .
(ההתחלה "והארץ היתה תהו ובהו... ורוח א-להים
מרחפת על פני המים")
יפה !
[ליצירה]
איזה יופי
של שיר.
אני אף פעם לא כותבת הרבה מילים על השירים שלך,
אולי כי הם אומרים לי כ"כ המון, בנקודות מאד פנימיות, אז אני פשוט מעדיפה להשאיר את זה לעצמי...
תודה על מה שאת נותנת לי...
באהבה, נטע.
[ליצירה]
מישי!!! התגעגעתי אלייך!! איפה היית כל הזמן?
חוץ מזה, זו לא אסוציאציה חופשית בכלל:) זה בדיוק אותו ריק. ממש ממש אותו ריק.
חוץ מזה, מסרישי בדרך...
[ליצירה]
אהההההההההחחחחחח
ב"ה
מממ... כמה אוויר נשפת בי הרגע!
אסוציאציה חופשית: מזכיר לי את ההדים ביצירה עם החימר.
עוד אסוציאציה שעלתה לי: ריק לא רק יוצר הרמוניות. כל העולם בנוי מריק! אם לא היה ריק היינו נקודה אחת קטנה מרוכזת מאוד. כל השוני שבין דבר לדבר בעולם קיים בגלל הרווחים, ואכמ"ל.
אוף, היה לי יותר מה לכתוב, התבלבלתי באמצע
[ליצירה]
אויש.
בדיוק כתבתי היום שיר כזה. אפילו עם אותו הדימוי של עץ בשלכת.
הבעיה היא שבשיר שלי אני העץ.
ולא. לא טוב שכל הפנים חשוף. לא כשהוא פרוץ לכולם.
צריך להיזהר, לדעת מה לחשוף ולמי.
אפילו שזה מפתה מאוד. בוער מאוד.
ממכר אפילו.
לכל אחד צריך להיות אדם אחד בעולם להשיר בפניו את כל הקליפות. אבל צריך לבחור את האדם הזה במלוא הזהירות, כי הוא צריך להיות זה שיהיה איתך כל החיים - על כל מה שיש בך.
לא טוב להיות עץ בשלכת.
אסתר, במונולוג חושפני הרבה יותר ממה שהיא התכוונה...
(עץ בשלכת כבר אמרתי?)
[ליצירה]
קודם כל, מזל טוב. בקרוב אצל כולנו :)
ובכן,
קראתי את הסיפור כבר במקורישון, כמובן. אני עוקבת אחרי התחרות, כמו כל שנה.
ולא אהבתי אותו במיוחד שם, ומכאן נובע שגם לא פה.
אני מוכרחה להודות שההתחלה נראתה לי מסקרנת מאוד. ובקטע על האינסוף נמרח לי חיוך מטופש על הפנים, וממש חשבתי בקול רם "איזה יופי!".
אבל, כמו בנרות חנוכה, אנחנו הולכים ומוסיפים - והסיפור שלך פשוט הלך והתמעט מהנקודה הזו...
למה?
אני לא יודעת. אולי כי הוא לא ממוקד. כי הוא לא אומר כלום בעצם. (או שאני סתם לא מבינה אותו?)
ואולי הוא אומר, אבל המסר שלו לא באמת מספיק ברור. לא יודעת.
אה, ועוד משהו -
הקטע עם "יומנה של-" עשה לי תחושה חזקה שמנסים לעשות עלי מניפולציה רגשית, ובחוסר הצלחה.
ואולי... אולי אני סתם קנאית, כי כבר כמה שנים שאני חולמת לשלוח סיפור לתחרות, ופשוט לא יוצא ממני שום דבר...
(קנאת סופרים, הא?)
אז בכלל אל תקשיב לי :)
[ליצירה]
:-)
נראה בדיוק כמו המחברות שלי - בהבדל אחד:
אצלי לא מופיעים החישובים...
ודווקא גיאומטריה זה מקצוע מקסים - אחד האהובים עלי, למעשה.
נו, מילא.
[ליצירה]
[ליצירה]
הממ. הפסקאות נראות כאן מוזר.
ואם כבר הרעיון של חתלתול (שאגב, לא נראה לי כל כך מוצלח כי זה היה די משעמם לקרוא את זה שוב, אבל אולי זה כי אני עייפה עכשיו ולא ממש מבינה למה התכוונת), היה נחמד לעשות את המשפחה בלעדיו, ולמשל לעשות שאחותו חולמת עליו כל הזמן, ככה שאנשים בסוף לא יודעים אם הוא היה באמת או לא.
מקווה שהסברתי את עצמי טוב.
אה, והרעיון מקסים :)
[ליצירה]
נדמה לי ששלשום דווקא ראיתי אותה...
ואולי זה פחות דידקטי, אבל באמת פחות מובן (אני לא יודעת איך זה היה לפני התיקון, אבל באמת לא ממש ברור מה המשפט האחרון מנסה לומר).
תגובות