אמרתי שאני רוצה להישאר עם החולצה.
כי כשאני מורידה אותה אני הופכת מישהי אחרת.
אין דבר שעוצר אותי מלבד
אותו סינוור חזק הניתך בעיניי
כשאתה מדליק את האור-
אז שנינו חוזרים להיות אנשים.
לותנת מידדה
-
אני זה אני זה אני.אוהב אוהבת לא אוהב.ואתם זה אתם זה אני.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה משומשומושמושמושו [ליצירה]
- [ליצירה] נוגע ללב. [ליצירה]
- [ליצירה] רוצה לתת חיבוק....קח. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה אסתר חמודה!! [ליצירה]
- [ליצירה] יש לחיות ע"פ העכשיו לא לחכות לזיכרון ולחיות על פיו. זה לא קל, אך זה אפשרי. מתחילים מזה ששמים לב שאנחנו נושמים. הרי זה מדהים, לא? נושמים. כל שנייה. זוהי מציאות, זה עכשיו. אם נתרכז בנשימה נחיה א ת העכשיו. [ליצירה]
- [ליצירה] כן. אני מסכימה עם שי. [ליצירה]
- [ליצירה] ומזור בשפתיה וכאב בגופה עת ירד לו הגשם טפטף וביכה "אהבה, אהבה.." [ליצירה]
- [ליצירה] אסתר, צליל אחיד נשמע אחרי קריאת השיר.מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] ביסלי היקרה, זה נחמד ממש! כך גם גברים ונשים. לא דוברים את אותה שפה אך מחליפים נשיקות ופרחים. [ליצירה]
- [ליצירה] כן, אני גם מזדהה עם התחושה...( לא עם זאת של השערות בידיים כמובן..) [ליצירה]
תגובות