באמת?
ואם אכתוב שנמאס
שאתה לא מחדש
שאתה לא מעניין
שאין איש
איש
ששומע לך
האם אז תתייחס?
האם אז תמצמץ?
בוא
בוא אליי ילדון עצלן.
ספר לי שירך
כתוב סיפוריך
הזל
הזל דימעה (אם תוכל)
וחדל.
[ליצירה]
(סליחה על הבוטות)
ומי אתה שתחליט מה מזיק לקוראים ומה לא? מה מפרה ומה לא? האם אני מריחה כאן שמץ של פאשיזם?
צא החוצה. הוצא את אפך מהמסגרת המרובעת שלך ותציץ. יש עולם שלם שם בחוץ. אם בחרת להיסגר בשיריונך- בחירה שלך. אך אל תחליט על דעת עצמך מה נכון להמונים ומה לא - גם אם זה נוגד את השקפת עולמך או דתיותך.
[ליצירה]
אני לא יודעת מה אבל יש משהו נורא מושך בשירה שלך. אולי בגלל שהיא יוצאת דופן. אני מנסה להבין למה כל הסלאשים. הם קוטלים אותך נכון? טוב, אל תשים לב.
יש בזה משהו מאוד עצוב. אפשר לקרוא את זה כאילו אתה על איזה טריפ ואפשר לקרוא את זה מתוך בכי.
נוגע!