את אוחזת בי
לא מרפה.
לשונך
לשון חתלתולה
מנקה את פרוותי המוכתמת.
זוכרת- קיפצנו בשמחה
כששמענו את השקית נופלת,
חלקים גדומים
רשרשו בשבילנו.
שגרה חתולית אחר צהריימית.
[ליצירה]
(סליחה על הבוטות)
ומי אתה שתחליט מה מזיק לקוראים ומה לא? מה מפרה ומה לא? האם אני מריחה כאן שמץ של פאשיזם?
צא החוצה. הוצא את אפך מהמסגרת המרובעת שלך ותציץ. יש עולם שלם שם בחוץ. אם בחרת להיסגר בשיריונך- בחירה שלך. אך אל תחליט על דעת עצמך מה נכון להמונים ומה לא - גם אם זה נוגד את השקפת עולמך או דתיותך.
תגובות