אני מופתעת לגלות שאני הראשונה להגיב על ציטוט כל כך אמיתי ונכון.
אנשים נוטים לבקר אותנו בהתנהגויותנו השונות אבל, שוכחים להעניק לנו את התמיכה לה אנו באמת זקוקים.
אפי.
[ליצירה]
לחוד וביחד
אני מופתעת לגלות שאני הראשונה להגיב על ציטוט כל כך אמיתי ונכון.
אנשים נוטים לבקר אותנו בהתנהגויותנו השונות אבל, שוכחים להעניק לנו את התמיכה לה אנו באמת זקוקים.
אפי.
[ליצירה]
הבנתי שאתה מדבר כאן על רובד אחר של יופי, עמוק יותר, תהיה מוכן לשתף אותנו? או שמא...
למרות שבד"כ אין לי בעיה עם קריאה של שירים שנשארים ברמת האבסטרקט, הפעם אני דווקא מסתקרנת לדוגמא קונקרטית.
[ליצירה]
שקופית, הגדרת מעולה.
יאיר, אין לי הרבה מה להוסיף. עצוב שזה כך, ומאידך- אולי זה טבעי ונורמלי שהעצב חולף עם הזמן.
ייתכן וצריך להחיות איתו- אבל ביחד איתו צריך להחיות את כל ההסטוריה היהודית שרצופה בדם, את כל הפרעות, ההרג והמוות.
זה לא שלא שמנסים- מנסים. קובעים ימים, כותבים ספרים... אבל המרחק עושה את שלו, ודי קשה לצד האגואיסטי שלנו לחוות כאב שלא ממש קשור אליו.
את "חורבן" שלי זוכר?...
[ליצירה]
אף אחד אינו יכול לברוח מתחושת החיסרון,
גם לא המושלמים ביותר...
אני חושבת שזה נעוץ בעובדה שלמן האנושי אין פסגה- היכולת שלו, במידה מסוימת, אינסופית, ולכן- היכן שלא נהיה על הציר- תמיד נחוש בתחושה הזו, תחושת החיסרון...
לכן אול מוטב שנלמד לקבל אותה, כחלק מאיתנו, ממש כמו שאר התחושות, או כמו אחד האיברים- ונשתמש בה כקרש קפיצה...
תגובות