אתה תמיד מדהים אותי
כשאתה מצליח לדבר אותי
ולהאיר מקומות שטרחתי להצל.
אתה תמיד מדהים אותי
כשאני פוגעת, ובמקום להיפגע
אתה שומע מה עומד מאחורי:
לא מלים מפלחות,
לא מבט קודר,
לא עלבון צורב,
ולא טינה,
רק צורך
לזכות באישור נוסף
לאהבתך.
[ליצירה]
מ ד ה י ם
וכאימרתה של אתי אנקרי: "מה אתה הולך?". סתם, סתם, אני מתבדחת כדי להפריך את המועקה.
דרך צליחה באשר תלך.
נגע מאד מאד לליבי.
מי ייתן ויתגשמו כל משאלות ליבך לטובה.
[ליצירה]
יש בזה משהו
מאד נוגע, אף כי טרם השכילותי להבין מהי העמדה של הדוברת כלפי מושא אהבתה.
דומה כי האמביוולנטיות כלפיו עדיין בעיצומה, גם אם האהבה אליו איננה עוד.
ואולי בגלל האמביוולנטיות הזו, זה כל כך נוגע.
תגובות