החיים- הינם מסע אחד ארוך ומפרך,
מסע פתלתול ורצוף-קשיים.
אך מידי פעם- תוכל למצוא בו גם עיינות-מיים,
דשאים רחבי-ידיים ונאות-מדבר.
והעיקר- לא רק שלא לפחד כלל,
אלא גם לא להתיאש.
המשך נא לנוע לקראת מטרתך,
כי ברוב הימים- תמצאנה.
[ליצירה]
הה, נחמד ביותר!
ולמי שעדיין אינו קולט: הספר "נועם אלימלך" הינו ספר המחשבה המקיף ביותר (אולי אפילו... היחיד?) שנכתב ע"י רבי אלימלך מליז'נסק, מגדולי תלמידיו של המגיד ממזריטש, ממשיך דרכו של הבעש"ט זצ"ל. ובעניין שינוי הסגנונות: חבר'ה, אתם עדיין לא קולטים? בשעה שהדובר בסיפור בא להביע (ואף לצטט) את דברי אישתו, הוא משתמש בלשון יותר פרוזאית, יותר יומיומית, לציין שהיא (כביכול)- יותר 'קרובה לקרקע', יותר מציאותית ממנו. מה פה לא מובן?
[ליצירה]
יצחק היקר!
'פרפרי הלילה' הנמשכים לאור כמטורפים- הם עשים, לא פרפרים 'עסלים'! ו-למה הפרפרים הם סמל האביב (וסמל החיונית בכלל)? כי רובם- ממש יפיפיים! והדרך שלהם לעופף מפרח לפרח כשבדרך (דרך-אגב)- מנסים "לצוד" להם איזו חתיכה... איך אתה מצפה מהם ל-א להיות סמל לאביב, לנעורים וכו'? מכל-מקום, מקווה שנתתי לך 'פידבק' להשלמת המאמר, הראל.
[ליצירה]
בקול צווחני וגבוה:
"המפקד, צוחקים עליך, המפקד... אני במקומך... הייתי כבר 'יורד' עליהם... המפקד..." (למי שלא מבין מה 'נפל עליי', שיקרא בבקשה את תגובת קודמי).
[ליצירה]
אוי פרנוסה...
נו רב זונדל, הצלחת להטמין קצת דולארים מתחת לשטיח?... חיוך נסוך לו על-פני... נו שוין! גמח"ת (לא...זה לא "גמ"ח תמרוקים" או משהו כזה...) ממני, הראל.
[ליצירה]
ואני אוסיף:
"שורש האמונה הוא גם שורש הכפירה". משפט שנאמר ע"י (אם אינני טועה)- רבי משה קורדובירו, חכם מקובל במאה ה-16 שחי בצפת. יכול אתה להסתכל על כ-ל תופעה (בטבע, בהסטוריה וכו')- בעיניים מאמינות, אך גם (אם תשתדל המון, אם תעשה זאת פשוט "להכעיס")- בעיניים כופרניות. וכפי שכבר נאמר למעלה: זה הכל "תלוי בך"...
[ליצירה]
"להכעיס", זה העניין..!
כנראה שהכותב סובל מתסכול עמוק... הוא רוצה תגובות, והמון, ומהר, לכן גם תגובות נזעמות הוא יקבל בשמחה... לכן הוא כותב ב"להכעיס" כזה, כמו ילד שאף-פעם לא קיבל תשומת-לב ראויה לשמה. נכון, שמואל???
תגובות