קבוצת אנשים יושבים במעגל
מדברים על...
המבט מתיישר
לתוכי הוא חודר
מנסה לשווא לנחש
את אשר מתרחש
שם בתוך העמוק
שנמצא כל כך רחוק
תוהה מה הוא היה אומר
אם העיניים היו יכולות לדבר...
[ליצירה]
וואוו
מצטערת על התגובה המאוחרת אבל רק עכשיו ראיתי את התגובות שלכם :)
אוקיי...
לא באתי ללעוג לשום דבר חו"ח, גם לא למדתי את הדברים לעומק בשביל להגיע למצב שאני לא מסכימה איתם וגם אם לא הייתי מסכימה לא הייתי לועגת.
ולשיר עצמו...
ממש קשה לי להסביר את עצמי אבל אני אנסה בכל זאת.
השיר מדבר על אישה שהתחתנה, היא ובעלה בנו בית, הבעל מת והיא המשיכה הלאה.
השיר הוא אירוני כי הבעל הוא בעצם זה שלוקח ומחליט כביכול אבל האישה היא זאת שנשארת וצריכה להמשיך הלאה.
אני מקווה שזה עזר להבין קצת ואם לא אז תגידו ואני אנסה להסביר את זה שוב :)
ותודה...
[ליצירה]
זה העניין, כמו שאמרת השיר יכול להתאים להרבה אנשים.
בכוונה לא יעדתי אותו למישהו מסויים, למרות שהוא כן נכתב על מישהו מסויים, בגלל שהוא מתאים לי להרבה אנשים...
כנראה מאותה סיבה אני לא מוצאת לו שם ראוי...
תודה :)
[ליצירה]
אוף!
כן שמתי לב לזה ואפילו ניסיתי שזה לא יצא ככה...
אבל... זה מה שיצא...
אל דאגה עוד כמה תגובות ולא יראו את התגובה הראשונה שלי ואז זה לא יהרוס לאנשים אחרים :))
[ליצירה]
:)))
הכוונה היתה ב"ולכל השאר הנח..." השאר=לאנשים... אל תתייחס למה שהם אומרים כמו שאמרת... ולא לכל הדברים שמסביבך...
אני מקווה שזה ברור :))
גמני הולכת מדי פעם יחפה ברחובו של ישוב ;)
[ליצירה]
זה ממש לא ככה...
אנחנו מודים על הכל... גם על הטובה וגם על הרעה...
אבל תמיד כשרע דבר ראשון שואלים למה ורק אז מתחילים לחפש את התשובות...
וגם את התשובות לא תמיד מוצאים...
תגובות