baRby
חלמונית .....
-
ילדת שמש
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אמא גילחה אותך? נשמע לי קצת הזוי. נחל באר שבע זורם? ממתי? אם כבר אז זה ביוב. השילוב בין חדש לישן קצת צורם. חוצמזה - נהנתי. [ליצירה]
- [ליצירה] יש משהו הזוי בסיגנון כתיבה שלך ואני אוהבת את זה אתה משב של רוח אחרת, תמשיך לנשוב... חלמונית ; ) [ליצירה]
- [ליצירה] זה הזכיר לי (וסלח לי על הציניות) קטע ממערכון של הגשש החיוור: "תהיה גבר... תהיה סמרטוט.... תהיה גבר.... תשפיל את עצמך" (גשש מפורש) אין רע בבכי, הוא כמו הגשם שיורד כשנשבר חמסין, הוא מצחצח את הנשמה ואת הנשימה. לפעמים כשכבר לא יכולים לשאת צריך לשפוך, להתרוקן כדי לרחף בתום ההיטהרות. אבל אני מזדהה איתך בהרגשה של החוסר רצון לבכות, כשאנחנו בוכים אנחנו נראים חלשים בעיני עצמנו, חלשים כי יש לנו רגשות, ולמי שיש רגשות יש יכולת לאהוב אך גם להיפגע, זוהי תופעת הלואי של הרגש. [ליצירה]
- [ליצירה] כואב [ליצירה]
- [ליצירה] עוד משהו.... שירת הים? [ליצירה]
- [ליצירה] כשקראתיך לראשונה לא הוצב בפתח תמרור "סכנה התמכרות למילים" [ליצירה]
- [ליצירה] זה הזכיר לי כתב אלתרמן: היו פעם איש וצילו. לילה אחד הצל עמד. נטל נעלי האיש ומעילו, נעל, לבש. עבר מצד אל צד, הסיר גם את מגבעת אדוניו מן הקולב, נסה להסיר גם ראשו מעליו, לא הצליח. הסיר ממנו את פניו, לבש גם אותן, לא התעצל. בבוקר יצא החוצה עם מקל. רץ אחריו האיש ברחוב, צוח אל מכרעו: זה מעשה נורא! זה צל! זה לץ! זה לא אני! אני אכתוב לשלטונות! הוא לא יוכל לי! כך צוח מרה, אבל קמעה קמעה הורגל, שקט. לסוף נשכח ממנו המאורע. [ליצירה]
- [ליצירה] כ"כ יפה, אם כי מההסבר שלך התמונה גובלת בהתעללות ;) הוא נראה שם די עצבני. אבל עדיין תמונה מעולה. [ליצירה]
- [ליצירה] בתמלך- זה לא ג'וק זה פרוק רגליים ופרוקי רגליים הם יפיפיים. זה שחלקם חולקים איתנו מזון משותף - מה שמביא אותנו להלחם בהם עד חורמה לא הופך אותם לאיכס. מה גם שחלק מתושבי הגלובוס ניזונים מהם ועל כן לא אומרים איכס על אוכל! וחוצמיזה לידיעתך גם פרפרים הם פרוקי רגליים כך שגם הם ג'וקים אחרי הכל ולרוב לפני שהם מצמיחים כנפיים הם לא נראים כל כך מלבב! ועוד פרט קטון ואחרון על פרוקי הרגליים: הם הקבוצה הגדולה ביותר בעולם החי והיא כוללת כ-80% מכל מיני בע"ח הידועים עד כה והם נמצאים בכל מקום שניתן לחיות בו על פני הגלובוס.... (בזכות זה הם כל כך רבים וכל כך מגוונים ומיוחדים) אלו היו שישים שניות על..... : ) [ליצירה]
- [ליצירה] קודם כל זהו שיר יפה בהתחלה כשקראתי על האש בלבך חשבתי על הסנה שאינו אוכל. אחר כך קראתי שוב וממש נהנתי איך שהשתמשת במים שבאים לאש, הם רוטחים, כמה גאוני. אבל למה דוקא ההתנכרות מראה אהבה? ההתנכרות, מה היא עושה? היא מכבה? בנוסף הייתי משייפת פה את וו החיבור ב- ואם, משנה את ה- הו ל- או, ואז זה יהיה מושלם. חלמונית [ליצירה]
תגובות