וכבר אין מי שיטמין לי אהבה בכיסים,
כך זה מזה זמן רב.
אז אני ממלאת אותם באגוזים,
לא בשמחה רבה
כי אם בעצב.
האגוזים מספיק גדולים,
וכך אינם נופלים
בחורים שפערה האהבה הישנה.
חלמונית .....
-
ילדת שמש
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אוי...עצוב. איזשהי התמודדות צינית עם הכאב... אהבתי מאד!! חג שמח, מלא בשמחה! [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב נחמד:) אהבתי את השיר [ליצירה]
- [ליצירה] אני חובב אגוזים באופן כללי (הממ... קשיו...), והשיר העלה בי את התמיהה: האם את יודעת שאסור לאכול אגוזים בראש השנה כי אגוז = חטא בגימטריא? מעניין אם זה ישפוך אור או רק ירוקן חושך... המשך חג נעים ושמח. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב שיש אגוזים! יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר. לא מאוחר. עדיין. בברכת "מלאו אסמינו בר ויקוונו יין...":) [ליצירה]
- [ליצירה] שירך נגע בי עד מאוד... היטב לתאר את העצב שבלבד. אוהבת אותך! תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] כרובי, ומה עם אגוז-> "יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו......שיגוז העצב מכיסינו"....? ואגב אני מעדיפה אגוז-מלך [ליצירה]
- [ליצירה] אמא גילחה אותך? נשמע לי קצת הזוי. נחל באר שבע זורם? ממתי? אם כבר אז זה ביוב. השילוב בין חדש לישן קצת צורם. חוצמזה - נהנתי. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר שכל כך מתאים לי עכשו. תודה שכתבת אותו! אלוהים קולט את כל התדרים השאלה היא אם נושא התפילה גם עולה על התדר. [ליצירה]
- [ליצירה] ממליצה להגדיל את התמונה על מנת שנוכל להתרשם ממנה כמו שצריך.... בהצלחה [ליצירה]
- [ליצירה] אי [ליצירה]
- [ליצירה] חודש אביב מבורך... השיר יפה אך אני חולקת עליך. מי שחווה תעצומות נפש של "טוב" (ולא רק של קושי) יודע כי אין כמו התחושה העילאית שלהם ומה שקשה הוא לשמר את אותם תעצומות ולא להתדרדר אל התהומות שנפערים תחתיהן. [ליצירה]
- [ליצירה] אתה גאון! לבטח איני הראשונה שמספרת לך את זה. זהו סיפור עצום ששואף לאינסוף חיובי. ממש נהנתי מהפילוסופיה המתמטית. אני נמנת על האנשים שאוהבים את האינסוף המשמעות שלו בעבורי היא שיש תמיד לאן לשאוף ולעולם לא יחסר להיכן להתפתח. נהנתי מכל רגע! [ליצירה]
- [ליצירה] צחקתי כל כך. אני מכירה יותר מדי אנשים שהרעל עלה להם לראש.... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה למתייחסים כיף כשמגיבים! זה נותן חשק לפרסם עוד.... : ) [ליצירה]
- [ליצירה] זה מזכיר לי... אגדת השמש והירח/אהוד מנור הם סובבים אותה שבעת כוכבי הלכת אך היא בוערת אל חיורון פניו. והוא רחוק כל כך בשמי כדור הארץ אבל נכסף אליה לאש זהב. צל הירח אל פני השמש נמשך תמיד בין יום ובין לילה נוגעים שם למעלה וזה לא די לו לא די לה רק לרגע והלאה. וכך כל יום שנים אין ספור הוא מת באורה היא באורו שקיעה זריחה ורודה אהבה אבודה. לא פעם ביאושם הם מחשיכים לרגע ליקוי ירח וליקוי חמה אך במרדף הזה הם מאירי שמים שבויים במסלולם בלי נחמה. [ליצירה]
- [ליצירה] לא בדיוק כך. אחרי "לא ממש קשר" אין "פרידה ממש". לא נפרדים רק כשרע, יש גם פרידות כ"שנכון" להפרד אפילו אם ממש טוב. (טוב היה, טוב יהיה ועכשו טוב...) כשמאמינים שבסופו של דבר הכל לטובה אז מצליחים למזער את הרע עד שהוא נעלם מעצמו. ופשוט צריך להתרגל.... [ליצירה]
תגובות