[ליצירה]
לא מדוייק, ועדיין
אחרי שני פרוטרטים נשיים, החלטתי לסיים את הסאגה לעת עתה בציור האשה היפה בעולם, לטעמי. לא משמעות ולא שום דבר, טכניקה גרידא, בשביל שאני אוכל בשקט לעבור לצייר דברים אחרים (:
אני יודע שזה לא מושלם, מצאתי כמה וכמה פגמים בַּדיוק לעומת התצלום המקורי (מתוך הסרט tomb raider), אבל אני חושב שבכל זאת זו עבודה לא רעה. מה דעתכם?
[ליצירה]
אהבתי. עכשיו אני אנסה להסביר למה.
החלק הראשון מתחכם, זורם, יפה, בלי קלישאות צפויות (למרות ה"נופת צופי" המתקתק מדי). החלק השני נראה בהתחלה כסאטירה - מנתן לחנן, אבל אז הוא מתגלה כסאטירה בוטה וישירה, ולבסוף אתה מבין שזו אינה סאטירה כלל.
נדמה לי שבגלל זה אהבתי (:
[ליצירה]
ליוליה...
קודם כל, תודה (:
ציירתי אותה עם עיניים פקוחות מאוד. היו אנשים שאמרו לי שהיא מפחידה. את אומרת שהיא נראית מבוהלת, ואני צריך להסכים איתך. האמת היא (וזה לא לציטוט P: ) שזה לא בכוונה. אני עדיין לומד איך אני צריך לצייר עיניים ופנים בכלל, ולהגיע להבעה שאני רוצה. ככה התרגלתי לרשום עין, אז ככה עשיתי... אני אלמד גם לעשות פנים לא-מפוחדות, אל דאגה (:
בנוגע לשאלות:
1. בציור העליון חסרה גבה כי ככה סרקתי אותו. זה היה תהליך עבודה, שסרקתי בשלבים שונים. לא משהו בעל משמעות.
2. לא, זה לא פרוטרט עצמי (:
[ליצירה]
Fantastic.
You think I am amazingly talented?! look in the mirror, see a real talented young person :)
(just going thru your works, i have to admit i havnt seen most of them)
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
אני אנסה להסביר לך, למרות שזה הורס את ההבנה העצמית של כל אחד + זה ישמע פלצני להפליא.
קודם כל ניתוח קצר.
האישה הזקנה (כן זו אישה) נזכרת בזמן מוקדם יותר בחייה. בית הקולנוע לא נמצא באמת מאחוריה, כפי שאפשר לראות ע"י ההפרדה של ה"הילה" שמסביב לראשה.
בזיכרון יש בית קולנוע, ובו סרט קלאסי ישן עם זוג אוהבים מתנשקים.
סוף ניתוח.
הרעיון.
או שהיא נזכרת בזמנים בהם היתה הולכת לקולנוע - כנראה עם אהובה, כפי שאפשר ללמוד מהסרט. נזכרת בימי החיזורים והאהבה בצעירותה. אם זה הרעיון, אז זוהי בעצם נוסטלגיה שמעוררת חיוך ועצב במידה שווה, וקצת מלנכוליה.
אבל יתכן, שהאשה הזקנה הזו היא השחקנית בסרט. אם זהו הרעיון, זהו מבט מעט מפוכח על היופי האנושי, למרות שגם מעט מנחם. פעם היא הייתה יפה ונערצת, ועתה היא זקנה כמו שקורה לכולם. מצד שני, יכול להיות שהיא נזכרת בזה לא כהשוואה למצבה הנוכחי, אלא בסיפוק, שהיא הספיקה לנצל את ימי הזוהר שלה.
ויכול להיות שהענין הוא בכלל אחר, אבל זה מה שעלה במוחי כשאני ציירתי את זה.
אתה מבין, רובינהוד יקר וצעיר שלי, הרעיון מתפתח תוך כדי העבודה, ולא לפניה (לרוב).
עזר?
[ליצירה]
יפה. או בעברית, נייס. הבית האחרון נותן סיום לפנים. איזה יופי של עברית, הא?
בכל מקרה, היה נחמד לקבל את ההודעה מהסוכן האישי שלי (איזה מגניב שיש לי סוכן אישי?) על יצירה שלך. נכנסתי ולא התאכזבתי. אביב וסתיו, קבל צל"ש.
תגובות