Heaven is somewhere out there, but you are too afraid to seek
לביא זוהר
-
"כשרוני בפוטנציה, לא משקיע מספיק"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] Heaven is somewere inside, we are out there, afraid to come in. [ליצירה]
- [ליצירה] הציור מאוד יפה. (אתה כל פעם מצדיק את המנוי...) [ליצירה]
- [ליצירה] מדהיייייייייייייייייים!!!!!!!!!!!!!!!!! רק הרצפה קצת עקומה... [ליצירה]
- [ליצירה] חשבתי על עובר שלא רוצה לצאת החוצה. זה מדהים. ציור טוב מאוד. איזה כיף לך שיש לך דמיון, אני אף פעם לא יודעת מה לצייר. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. או בעברית, נייס. הבית האחרון נותן סיום לפנים. איזה יופי של עברית, הא? בכל מקרה, היה נחמד לקבל את ההודעה מהסוכן האישי שלי (איזה מגניב שיש לי סוכן אישי?) על יצירה שלך. נכנסתי ולא התאכזבתי. אביב וסתיו, קבל צל"ש. [ליצירה]
- [ליצירה] לא, זה לא איור ל"מון" של מאיר פרידמן. נחמד ששאלת. [ליצירה]
- [ליצירה] גאוני! אין לי כח לכתוב הרבה מילים אחרי קריאה כזו ארוכה, אז פשוט.. גאוני! [ליצירה]
- [ליצירה] (: קראתי את שלושת החלקים, אבל החלטתי להגיב פה.. אהבתי את הכתיבה. במיוחד אהבתי את המודעות לעצמך... הרומנטיות הטיפה קיטשית, והסוגריים שמאזנים אותה. את יודעת בדיוק איזה רושם יתקבל אצל הקורא. האושר בא בסוף, ככה זה. זה הטוב משלושת הקטעים, לדעתי. אני לא בטוח שהייתי מקטלג את זה כנונסנס. זה די ברור ובעל הגיון (לפחות נראה די ברור...). אגב, אין שום דבר רע ברומנטיקה, גם אם היא מעט קיטשית (יש לי חולשה לרומנטיקה.. אכן, חיים קשים). [ליצירה]
- [ליצירה] הרקע השחור, כמו כל הציור, הוא בעיפרון. ותודה רבה ((: [ליצירה]
- [ליצירה] אאוץ' תדפיסי לי פוסטר? ציור טוב. תעלי אותו בגדול יותר, לא כדאי? [ליצירה]
- [ליצירה] אני אנסה להסביר לך, למרות שזה הורס את ההבנה העצמית של כל אחד + זה ישמע פלצני להפליא. קודם כל ניתוח קצר. האישה הזקנה (כן זו אישה) נזכרת בזמן מוקדם יותר בחייה. בית הקולנוע לא נמצא באמת מאחוריה, כפי שאפשר לראות ע"י ההפרדה של ה"הילה" שמסביב לראשה. בזיכרון יש בית קולנוע, ובו סרט קלאסי ישן עם זוג אוהבים מתנשקים. סוף ניתוח. הרעיון. או שהיא נזכרת בזמנים בהם היתה הולכת לקולנוע - כנראה עם אהובה, כפי שאפשר ללמוד מהסרט. נזכרת בימי החיזורים והאהבה בצעירותה. אם זה הרעיון, אז זוהי בעצם נוסטלגיה שמעוררת חיוך ועצב במידה שווה, וקצת מלנכוליה. אבל יתכן, שהאשה הזקנה הזו היא השחקנית בסרט. אם זהו הרעיון, זהו מבט מעט מפוכח על היופי האנושי, למרות שגם מעט מנחם. פעם היא הייתה יפה ונערצת, ועתה היא זקנה כמו שקורה לכולם. מצד שני, יכול להיות שהיא נזכרת בזה לא כהשוואה למצבה הנוכחי, אלא בסיפוק, שהיא הספיקה לנצל את ימי הזוהר שלה. ויכול להיות שהענין הוא בכלל אחר, אבל זה מה שעלה במוחי כשאני ציירתי את זה. אתה מבין, רובינהוד יקר וצעיר שלי, הרעיון מתפתח תוך כדי העבודה, ולא לפניה (לרוב). עזר? [ליצירה]
- [ליצירה] "מי אמר לך שאת מוזרה ומי אמר שזה אסור ומי זרק לך איזו הערה תגידי זה סגור מי אמר לך שאת מוכרחה ומי לחץ אותך לקיר בתוך כל מישהו את יכולה לשמוע איזה שיר ... מי אמר לך שאת יכולה לתת הכל מבלי לחשוב בזיכרון ישן על התחלה חבוי לו גם הסוף" עמד ברקע הכתיבה, או שזה סתם צירוף מקרים מפתיע? [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני אוהב את הרעיון, למרות שאני עדיין לא בטוח מה בדיוק רציתי לומר, כי אני בעצמי מנתח את זה לפחות בשתי דרכים. תודה על התגובה (: [ליצירה]
- [ליצירה] ישו? [ליצירה]
תגובות