אתה צריך להגיע לשלב בו אתה מכניס את השורשים לפה, שעל מנת לקרוע אותם לתמיד, ורק אז אתה מבין, בכאב, שהם מחוברים אליך, חלק ממך.
ציידת חלומות
-
נוטה לשחרר אותם לאחר שנלכדו, מתוך רחמים ואכזריות כאחד.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תחושות מוכרות, מילים נוטפות כנות ואמת. אהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] יש ביצירה הזו משהו מעין פעולת בני עקיבא.. מטאפורה פשוטה ומסר בכפית. מצד שני, כנראה שאשקיע עכשיו כמה שניות למחשבה על הרעיון, אז אולי זה עובד. :-) [ליצירה]
- [ליצירה] הזכיר לי את "שני סיפורי אהבה קטנים" של החברים של נטאשה. הציניות נחמדה אבל לא מספיק חדה ודוקרת. מהתרשמותי מכתיבתך עד כה, אתה מסוגל ליותר. [ליצירה]
- [ליצירה] פוטו- בשבת אנחנו מגיעים לדרגת קירבה לאלוקים, כל אחד ממקומו שלו. והאבות מייצגים את דרגת הקירבה הגבוהה ביותר- הקב"ה כיוון אותם, התגלה אליהם וכו. [ליצירה]
- [ליצירה] האמת היא שהתלבטתי לגבי השורה האחרונה. הרעיון הוא לאזכר את "ולא חרץ כלב לשונו"- בהקשר הידוע (ולמי שממש יתעקש, אסביר בהודעה פרטית). [ליצירה]
- [ליצירה] זה נחמד זה! מעמיד פני נונסנס אבל אוצר בתוכו אמירה. [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא! [ליצירה]
- [ליצירה] הרבה זמן לא ראינו אותך :-) [ליצירה]
- [ליצירה] "קשקושים בזנבנו".. נהדר! הצלחת להשתמש במושגים ייחודיים, ועם זאת לא לפגום בזרימה של השיר [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי. ברוכה הבאה :-) [ליצירה]
