[ליצירה]
כובשת אותי נפשך האצילית
"אורגת ציפייה רכה
בחוטים של תכול וורוד
מקשטת בריקמה
של פרחים לבנים..."
יקירתי, המלים הרכות הללו, עושות לי קווצ' בבטן, כאילו מסתובב/ת שם תנוק/ת בתכול וורוד.
בין אם כן ובין אם עדיין, נפלאה האמונה והתקוה שאת שוזרת בדברייך.
חזקו ואמצו
כּנרת, מתפללת
[ליצירה]
"עד שאמצא בעצמי את מקור הגעגוע" - אין צורך במלים שלי, שלך נהדרות דיין :))
רביעיתוש, את מדהימה בהתקדמות שלך, בשלווה ובאומץ, המשיכו כך, ללא חששות.
התגעגעתי, ואת יודעת...
אוהבת - כּנרת
[ליצירה]
ושוב איתך... :)
יקירה, באתי להתנשב תחת צמרותייך
ונוכחתי כי פקוחות עינייך
הולם ליבך בתנועה, בענווה
וכבר אין צורך להיות עוד שקופה,
יפה את כתרצה
ורק תפילה כאן נחוצה
להיות משכנכם, אהבה רצופה
בשביל אשר בקשת ואליו ייחלת
ותמיד תמיד לנוע
בכוון הגעגוע,
לחוש באור הזרוע.
נהדרת את,
שלך, כּנרת
[ליצירה]
"אהגה מבין שפתי תיבה תיבה..." - איזו תשומת לב לתפילה שבלב יש בשורה זו. אחח, תיבה תיבה - מה אהבתי.
רביעית יקירה, צהר פתחת אל חדרי הנפש, מי יתן ויתמלא מבוקשך זה, ויבוא בשערי אהבה וחמלה, שאף הם אינם נעולים. (לדעתי העניה).
חג שמייח גם לך יקירה,
כּנרת
[ליצירה]
חיים -
גם מהשיר היפה הזה עולה תחושת יאוש...
בעיקר משתי השורות האחרונות...
תיארת מספר, איך נקרא לזה, מצבים?
חלקם אכן דורשים צער (בעיקר בחלק האחרון) וחלקם דווקא שמחה.
נכון שיש משהו נוגה בפרחים נבולים - אבל הם יחרטו לעד כרעננים ויפים בעיניי מי שנתן ומי שקיבל אותם...
נכון שי משהו מפוספס בפנינים המוצפנות בלב ים - אבל תמיד יש כאלו שיצללו לחפשם ולכן תקווה שימצאו...
יצירה מאוד מיוחד, גורמת לחשוב (פילוסופית...)
ליאורה - אהבתי את שכתבת בתגובה...
[ליצירה]
קוראת ומה שעולה לי לראש "יגעת ומצאת תאמין!",
כשהייתי קטנה היינו צועקים את זה בדבקות וכ"כ בטוחים שזה נכון, אני מקווה שהאמונה בכך והיגיעה לא נשחקו...
אהבתי במיוחד את הביטוי "מכרות הנפש"!
היטבת לתאר גם את התליך גם את היעד וגם את העוצמה והנחישות.
תודה ששיתפת - זה מקסים :-))
[ליצירה]
לכולם תודה על התגובות :)
מורן - תודה, אני עובדת על ההלחנה של זה (יש לי כיוון כללי) :))
מורן - תודה, מסכימה עם התיקונים, הפנמתי :-)
חיים - המון תודה :-)
[ליצירה]
יקירתי -
מזל טוב!
מאחלת לך את כל הטו והאושר שבעולם!
איזה יופי הצלחת לתרגם למילים את ההתרגשות המלווה בחשש של התבגרות בשנה!
גיל מקסים, בטוחה שתנצלי אותו כראוי,
ואל תדאגי 15 זו ממש לא תחילת הזיקנה!
וזה המון - כי את יצקת לזה המון תוכן :-)
[ליצירה]
איזה יופי...
יש משהו בלילה שפותח בנו סכר לדבר, לצעוק, ללחוש
את כל מה שבנו.
אני לא יודעת אם פרשתי את השיר נכון (סביר להניח שלא:-)) אבל זו הגדולה של יצירה טובה - שכל אחד יכול לקחת אותה לעולם שלו...
אהבתי במיוחד את "מצאתי עצמי מדברת איתך
ולא עם מי שהיה לי רגיל"
תודה!