[ליצירה]
כובשת אותי נפשך האצילית
"אורגת ציפייה רכה
בחוטים של תכול וורוד
מקשטת בריקמה
של פרחים לבנים..."
יקירתי, המלים הרכות הללו, עושות לי קווצ' בבטן, כאילו מסתובב/ת שם תנוק/ת בתכול וורוד.
בין אם כן ובין אם עדיין, נפלאה האמונה והתקוה שאת שוזרת בדברייך.
חזקו ואמצו
כּנרת, מתפללת
[ליצירה]
"עד שאמצא בעצמי את מקור הגעגוע" - אין צורך במלים שלי, שלך נהדרות דיין :))
רביעיתוש, את מדהימה בהתקדמות שלך, בשלווה ובאומץ, המשיכו כך, ללא חששות.
התגעגעתי, ואת יודעת...
אוהבת - כּנרת
[ליצירה]
ושוב איתך... :)
יקירה, באתי להתנשב תחת צמרותייך
ונוכחתי כי פקוחות עינייך
הולם ליבך בתנועה, בענווה
וכבר אין צורך להיות עוד שקופה,
יפה את כתרצה
ורק תפילה כאן נחוצה
להיות משכנכם, אהבה רצופה
בשביל אשר בקשת ואליו ייחלת
ותמיד תמיד לנוע
בכוון הגעגוע,
לחוש באור הזרוע.
נהדרת את,
שלך, כּנרת
[ליצירה]
"אהגה מבין שפתי תיבה תיבה..." - איזו תשומת לב לתפילה שבלב יש בשורה זו. אחח, תיבה תיבה - מה אהבתי.
רביעית יקירה, צהר פתחת אל חדרי הנפש, מי יתן ויתמלא מבוקשך זה, ויבוא בשערי אהבה וחמלה, שאף הם אינם נעולים. (לדעתי העניה).
חג שמייח גם לך יקירה,
כּנרת
[ליצירה]
מדהים!
הכנות והפשטות פשוט עושים את זה!
והתוכן והצורה מתמזגים בצורה מושלמת!
ומי מאיתנו לא מתחבט ב"מה היה קורה אילו"...
מאחלת לך ולכולנו לפתוח את הדלתות הנכונות והמתאימות לכל אחד מאיתנו...
[ליצירה]
ברוך הבא התנגן לי לחן תוך כדי קריאה
(השיר מולחן?)
יכול מאוד להתאים לאביתר בנאי - וזו מחמאה ענקית!
תודה על שיר נוגע...
אמממ בסוף כל אחד מוצא את המקום/ קן שלו בעולם הזה, אז לא לזרוק הזדמנויות שניות...
[ליצירה]
עולם של טובות
מציאות מתישה
קשה, קשה
הוא, היא
אולי להיפרד
יעשה אך ורק טוב
לו, לה
כי על טובות צריך בסוף
לשלם...
לפעמים לא בחומר
ולא בחור בכיס
אלא בחור רציני
דווקא בלב....
דווקא באכזבה, דווקא בכאב...
[ליצירה]
עצוב ורך ומתוק ונוגע ומיוחד ומובע כ"כ יפה...
בשירים לזכר - יש המון נחמה והם אפילו מסוגלים להעלות חיוך על השפתיים (חיוך דומה לזה שמועלה בעקבות זיכרון רחוק, תמונה ישנה או אפילו התקלות מקרית בכתב יד...)
ויש בהם גם יכולת הנצחה מאוד חזקה כי היא מגיעה דרך הרגש והנשמה וחודרת לשם...
פשוט יפהיפה
והשפה הרכה, התמימה, הפשוטה, הילדית רק מעצימה את זה!
תודה ששיתפת...
[ליצירה]
השיר מביע היטב כאב, בלבול, חרטה
וההאשה העצמית צועקת מבין השורות.
לא לגמרי ברור על מה ולמה הצער והחרטה,
מה שכן ברור שהשורה המסיימת המנסה להיות אופטימית - כ"כ לא תקרה (זה כ"כ חזק עד שסביר להניח שזה לא יעבור מחר)
כי בכל זאת יש צורך בתהליך של ריפוי.
אהבתי את המשחק בין הזמנים -
אתמול - קרה מה שקרה,
היום - התחושות הקשות
ומחר - אולי אופטימי,
מקווה שאכן מחר זה יעבור
והצלחת לתאר רגשות קשים במילים-
וגם חרטה עמוקה וזה דבר שבד"כ קשה לעשות,
יצא לך יפה וכואב וגורם להזדהות
תודה לך!
[ליצירה]
וואו!
כל דבר שאני מנסה לכתוב כתגובה רק מתגמד לעומת הכישרון והיופי...
איזה גדולה וכיף יש לשחרר את כל מה שבפנים על הנייר ולא בדרכים אחרות!
ועוד יותר איזו גדולה להצליח לבטא גם את התהליך על סיבותיו בכזאת גאונות!
תודה!