אהה... סיפורי דריידל. כמה טוב.
* אני רואה שעבדת על הקטע של העריכות. יפה!
* נונסנס שאינו הזוי עד סופו. אין רע בכך. מקסים!
* כתיבה מעולה.
* רעיון מוזר להחריד. (נונסנס, הא?)
לחיי הנונסנס!
תודה.
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
אהה... סיפורי דריידל. כמה טוב.
* אני רואה שעבדת על הקטע של העריכות. יפה!
* נונסנס שאינו הזוי עד סופו. אין רע בכך. מקסים!
* כתיבה מעולה.
* רעיון מוזר להחריד. (נונסנס, הא?)
לחיי הנונסנס!
תודה.
[ליצירה]
השיר מדבר על אותם ניצולי שואה ששוכחים ולא מנציחים מסיבות שלהם.
אלי פי עבר- אל עבר השכחה, ההשכחה, אי הרצון לחלוק את הזיכרון
קבר-הזיכרון שטמון בקבר, בו טמון האדם היחיד הזוכר את שמות הקדושים שנספו בשואה.
[ליצירה]
למרות כך קשה להתעלם מן השפה הרהוטה כל כך ומן התיאורים החיים שלו.
לסיום -שאלה מתאגרת:
מדוע מאיר שלו במאמרי הפובליציסטיקה החריפים שלו יוצא למרבה האירוניה נגד הציבור אשר יותר מכל קורא מספריו?
תגובות