אהה... סיפורי דריידל. כמה טוב.
* אני רואה שעבדת על הקטע של העריכות. יפה!
* נונסנס שאינו הזוי עד סופו. אין רע בכך. מקסים!
* כתיבה מעולה.
* רעיון מוזר להחריד. (נונסנס, הא?)
לחיי הנונסנס!
תודה.
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
אהה... סיפורי דריידל. כמה טוב.
* אני רואה שעבדת על הקטע של העריכות. יפה!
* נונסנס שאינו הזוי עד סופו. אין רע בכך. מקסים!
* כתיבה מעולה.
* רעיון מוזר להחריד. (נונסנס, הא?)
לחיי הנונסנס!
תודה.
[ליצירה]
אני נתתי פרשנות אחרת (בזמנו לשיר הרומנטי ולושרה המקוממת)
אבל מה אומרת השורה:
"!אני אגמור לך-בפנים"
בקריאה ראשונה זה נשמע בעל משמעות גסה, בקריאה שנייה זה נשמע כמו ביטוי חדש:
אני אסדר את כל עניינייך-בחלק הראשון שכרתי עבורך את הטוב, וכאן אני גומר את מה שהתחלתי בעבורך
[ליצירה]
לא רק הימין הקיצוני מתפרע,
אלא גם השמאל הקיצוני
יכול להיות קוצני
לדקור ולהשתולל
מבוקר עד ליל
מיוון עד קולומביה המשוונית
לפצוע, לבזוז ואף להמית
והכל בשם המהפכה לחפף
ואחר כך להיות נאור ולהתייפייף :-)
[ליצירה]
לא יכולתי שלא לחשוב על השיר הבא:
עבריה
מילים: רחל
אני מבטת בה נפעמת,
נדמה: הנה זה אך.
בחן קדומים, בשחור ולהט,
עלתה מן התנ"ך.
וגשר פז נתלה ממנה,
אל ארץ העברים.
וזכרונות ימי החסד,
בנפש מתמרים.
כה אעמוד פה לפנייך,
נפעמת, אחותי,
בחן קדומים, בשחור ולהט,
אזין עיני תכלתי.
בגוף נכר הלוך ונוע,
דרכים בו מי יספור?
אני המרתי שחור ולהט,
בתכלת ובנהור.
אך אם מעלתי - לא לנצח,
כחשתי - לא עד תם.
ושבתי שוב כשוב ההלך,
אל כפר מולדתו.
כה אעמוד פה לפנייך...
תגובות