[ליצירה]
ויש אומרים, אמר להם הקב"ה אף על פי כן יבוא,
אלא שראה הקב"ה שאם בא עתה רוגמין אותו באבנים ואמר: עדיין אינם מוכנים לו.
("אתם פנאטים משיחיים! רוצים מדינת הלכה! אתם רוצים להפוך את המדינה לאיראן!")
[ליצירה]
אשכרה נעשית תורה כשתי תורות.. התחלנו להסתפק בקריאת התורה ואת עיקר הלימוד אנחנו לומדים מהספרים החדשים עם הגירסאות שלנו... בעזרת ה' נחזור לתורה ההיא, האחת!
והמדרש כתוב יפה, ראוי שיכנס בין שאר המדרשים..
[ליצירה]
חוצפה.
"ראוי היה יום ה' באייר שהוכרז בו על הקמת המדינה שיעשה בו נס ויופיע המשיח"? מה כל כך "ראוי" בו? המסגרת המוסדית והשלטונית של המדינה אינה יהודית, למרות שיוסדה ומנוהלת ע"י אנשים ממוצא יהודי. ונראה מגמת פעולותיה של המדינה נוגדת את מגמת הגאולה ולא מקדמת אותה.
ו-שמע, הקביעה הזאת, שנתת לה ע"י העיצוב החיצוני מעין תוקף של אמת מוחלטת כמו דברי חכמינו, הקביעה שכביכול היה ראוי שמשיח לא יבוא ח"ו כי יש כאלה שאינם "אומרים שירה" והלל על הקמת אותה ישות שלטונית שתיארתי לעיל, הקביעה הזאת היא ממש חצופה!!
[ליצירה]
מעניין מאוד. ועוד יותר עם הסברך.
יש פה כל מיני דברים לא תואמים כמו משקל וכו'
אך את זה אני אשאיר למביני דבר.
יש פה משהו מיוחד ללא ספק.
תודה לך.
[ליצירה]
הוא פונה אלינו
כמובן, ובכך למעשה עוסק כל השיר ("ואמר אליו:"). אבל הנקודה הסופית, הפניממית היא נקודה של דממה, של עצירה ואליה צריך להגיע.
אי אפשר לשכנע את מי שנעקד לסלוח לעוקד, אלא חייבים לחכות בשקט עד שישתכנע מעצמו, כפי שה' מחכה לנו כבר אלפי שנים. רק מתוך הבנה שאנחנו מחכים אפשר לפנות החוצה.
[ליצירה]
רעיון מעניין מאוד.
"הביאני לשם, הניחני" - לאן? הוא כבר הביא אותו והדליק את המדורה, לא?
הזכיר לי את השנא הבוער.
מה הכוונה "אל תנוע"? במה זה דומה לקב"ה ולמה זה נצרך עכשיו?
מקווה שלא הגזמתי בשאלות (כן הגזמתי, מקווה שתסלח).
[ליצירה]
שמע נא אדם לא פשוט פתרוני,
אם צדקתי אלבש בגדי שש עם שני.
אך גם אם טעיתי זה לא נורא,
תמיד אפשר לשאול את המורה.
אמור לי האם יש יקר מחבר?
את זאת היה על התם לברר.
וגם החכם שלמערות נשלח
להתבודד ולחשוב על התם האח
לא יפגשו מסלולים מקבילים,
מסלול יחיד לא נפרד עולמים.
אם זאת לא יבינו החכם והתם,
לא יפגשו דרכיהם לעולם.
[ליצירה]
נראה לי
שהבנתי את הרעיון הכללי על עמ"י, ואני מצטרף לתפילה: "מי ישקנו מי הדרור". לא הבנתי איפה נכנס הזמן ושלשלאותיו לענין, ומה המשמעות של "גאולה קטנה"... (ד"א, 'אדאה' רומז למילה 'אידאה'?)
הערה צדדית: נראה שהתכוונת לכתוב 'קודקודנו', ולא 'קוקודנו'.
[ליצירה]
אהבתי את הקריאה (שאולי לא הייתה מודעת): אין יאוש בעולם - (זהו) כלל, אבל בפרטים...
עוד דבר שאני לא יודע אם התכוונת אליו, זה העובדה שהבית הראשון (העוסק ב"כלל") מחורז, והאחרונים לא, וכך מתבטאת השבירה והעצבות.
מבחינה מילולית אהבתי הכי את "הסכורות בעבים"
[ליצירה]
שם בדוי,
הערותיך רבות מכדי לענות על כולן.
אומר לגבי "חלפו" שזה כמדומני צורה מקובלת בכתיבה ספרותית של ימי הביניים לציון הווה ממושך. אני לא זוכר דוגמא, כך שזה יישאר בגדר תחושתי שלי.
[ליצירה]
אכן, יש הרבה מה לפחד מדרך ארוכה וכדאי לתהות מדי עם האם אנו הולכים בכיוון הנכון.
אהבתי את הדימויים בסוף, אבל השיר בכללותו נראה לי ארוך מדי ומדי פעם חוזר על עצמו. שיר קצר של כמה שורות היה מבטא את הרעיון באותה בהירות וביתר עוצמה.
[ליצירה]
עיצוב השיר נפלא ואני נהנה גם מלהסתכל על השיר ולא לקרוא אותו בלבד.
לגבי התוכן, אני תוהה האם להבין זאת כבהקשר של המגילה - אבדתי למען השגת המטרה, או אבדתי משום חוסר היכולת להגיע אליה. אופטימי או פסימי? ההקשר אליו את רומזת מרמז על אופטימיות, אך צואת השיר עצמו - להיפך.
[ליצירה]
דומני
שמוקד היצירה בשאלת באמת של המצפון, הדשא שלי, ולא הדשא של השכן. היצר הפנימי (?) שלי הנוגד את הצווים החברתיים שגדלתי עליהם.
וכאן באמת השאלה - האם היצר הוא מהותי הפנימית, והמצפון הוא נציג החברה המשמש כסוהר של נשמתי (כמשתמע מהשיר), או להיפך - היצר הוא "שדון" המשתלט עלי, והמצפון הוא קולי המוסרי הפנימי הנאבק בו.
כשלתי מהבין את הביטוי "מוחאי נהייתי".