[ליצירה]
ואני חשבתי על האהבה לארץ הזו... אהבה שקשה כ"כ להסביר אותה, צריך כ"כ לעמול לחשוף את שורשיה, והיא כ"כ טמונה בכולנו עמוק ומאחדת אותנו. והיא גם צריכה את אהבתנו עזה ומתמסרת ללא גבול, ואולי אם נצליח לאהוב דרכה, ננצח.
כתוב יפה, זורם. כואבת תחושת חוסר היכולת להתקרב, להכוות שנית, ומעורר מחשבה.
[ליצירה]
שוב ושוב
קראתי את שירך, וקראתיו שוב, כדי להבין לגמרי, כדי לחדור לעומק התחושה. וזה יפה בעיניי, שיש מן המובן ויש מן הנותר נסתר ועלום המבקש אותי לחפש בו שוב ושוב, עד שאמצא.
שיר יפהפה, תודה.
[ליצירה]
יפה מאוד, במילים ספורות הצלחת לבטא את ההרגשה שיש גם לי כשאני מתבוננת בטבע שזועק אליי או לוחש לו, והוא באמת אילם כל-כך- לחיות. להוריד מחיצות, לוותר הגנות ופשוט להיות, בטבעיות ובפשטות. כמוהו.
[ליצירה]
יפה מאוד וחזק במסר ובניסוח. מרגישה גם את המתח בין הכאב הנורא לבין האמונה בתכלית הטובה, וכן את זה שיכולה האמונה כביכול לכסות על אדישות או חוסר יכולת לחוות את הכאב. בתוך ההתלבטות הפנימית והטלטלה בין שני המקומות הרגשתי שאם הלב לא זז ממקומו, אם לא היה בכי על החורבן יש משהו בעייתי בחיבורים של הנפש. שירך ביטא את ההתלבטות ואת ההכרעה בתוכה בצורה מצויינת לדעתי.
[ליצירה]
נוגע בדיוק
מזמן לא קראתי שיר כל-כך מדוייק ונוגע. עד כדי שבא להדוף ולהפנות ראש (חודר מידיי..), אבל מוצאת עצמי במפתיע קוראת שוב ושוב, ונפעמת. כתיבה מדהימה.