נחמד ביותר!
אני מנחש שזהו חלק משיר שהתחלת לכתוב והחלטת להשמיט את ראשו וזנבו (או חלקים אחרים) לטובת בית נהדר זה?
* החרוזים בד"כ במקום כשהם בשיר קצר, כי תפקידם המרכזי והיחיד כמעט הוא ליצור סוף חזק. פה הם במקום, והם בהחלט ביצעו את תפקידם.
* השפה שלך כה עשירה שאני מתפלא שאתה כותב רק באתר.
* תיאור נהדר ומלא של תמונה פשוטה ומורכבת גם יחד. כתבת "תמונה", ואפשר בלי בעיה לראות מה שראית, או דמיינת.
בקיצור, זה מקסים.
תודה!
אביב היקר!
קראתי מספר מיצירותייך ואני פשוט לא מבין מה אתה עושה כאן באתר הזה? פרט לביזבוז זמן!
בשעת קריאה של אחת היצירות, אתה נוכח ליראות
שהינה עולה על קודמתה וכן הלאה!
אין לי מילים להודות על יופיים ועוצמתם של שיריך,
כמו כן תודתי נתונה לך על תגובתך לשירי " להיות גלמוד" כי הדבר יחשב לי ככבוד גדול.
בתודה: חיים נוי
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
נחמד ביותר!
אני מנחש שזהו חלק משיר שהתחלת לכתוב והחלטת להשמיט את ראשו וזנבו (או חלקים אחרים) לטובת בית נהדר זה?
* החרוזים בד"כ במקום כשהם בשיר קצר, כי תפקידם המרכזי והיחיד כמעט הוא ליצור סוף חזק. פה הם במקום, והם בהחלט ביצעו את תפקידם.
* השפה שלך כה עשירה שאני מתפלא שאתה כותב רק באתר.
* תיאור נהדר ומלא של תמונה פשוטה ומורכבת גם יחד. כתבת "תמונה", ואפשר בלי בעיה לראות מה שראית, או דמיינת.
בקיצור, זה מקסים.
תודה!
[ליצירה]
אביב היקר!
קראתי מספר מיצירותייך ואני פשוט לא מבין מה אתה עושה כאן באתר הזה? פרט לביזבוז זמן!
בשעת קריאה של אחת היצירות, אתה נוכח ליראות
שהינה עולה על קודמתה וכן הלאה!
אין לי מילים להודות על יופיים ועוצמתם של שיריך,
כמו כן תודתי נתונה לך על תגובתך לשירי " להיות גלמוד" כי הדבר יחשב לי ככבוד גדול.
בתודה: חיים נוי
[ליצירה]
---
משה לוי...
שאלה מצויינת:
קודם כל, זהו שיר לירי, לא אישי כמובן, אלא אליגורי על עולמם של המשוררים בכלל.
החטא -חטא כתיבת השירים, הייחודיות והבלתי שגרתיות, האינדבידואליות.
העונש: הצטיירות כמנותק,כמוזר, בידוד חברתי וכו'
[ליצירה]
הניתוח שלי הפעם יתמקד בשיר מעניין זה
את- השיר נפתח בך ומסתיים ב- אני. ממך אלי הדרך היא ארוכה ועוברת בים של אי ודאות בו ישנן מראות
ומראה יכולה לשקר- פעם הדמות שלה ופעם הדמות שלך. יש כאן מערבולת זהות ואי אפשר לדעת מי הוא האמיתי ומי הוא השקרי וזה אינסופי, פשוט אינסופי. ובסוף כל ים האי ודאות יש אי אחד של משען ויציבות. -הדובר.
והאי הוא שקט בים של מהומה והוא מרתק כי אינו משעמם לרגע. כי זהו הדובר.
תגובות