[ליצירה]
אמנם קטע קצר, אך הצלחת לתפוס אותי בפתיחה הסנטימנטלית, באזכור התיבה, שהעיסוק בה וסביבה תמיד עושה לי טוב, ובפניה האינטימית לגשם בסיום. טוב שכתבת את זה, חיכינו לקטע כזה כל כך
[ליצירה]
ואני אוהבת רק את הגשמים האלו הדוקרים, שפורעים לי את השיער החלק תמידית שלי, שמסמרטטים לי את הבגדים ומטיסים את הנשמה שלי גבוה גבוה אל אלוהים כדי שאוכל לבקש ממנו עוד (אבל שלא יהיה קר).
[ליצירה]
מקסים!!! ממש יפה!
גם אני אישה של לילה (טוב, עוד לא אישה...).
אבל גם לדעתי היה טוב יותר אם היה קטע מחבר בסוף. אולי תיאור שלך (אם את אישה של לילה..) או משהו כזה.
[ליצירה]
איזה יופי!!! מקסים, כתוב בשנינות נפלאה. כבר מהמשפט השני היה ברור לי שהלאה מכאן אני אוהב מאוד את שאר השורות, ואכן לא אכזבתי את עצמי. כל הכבוד לי!
[ליצירה]
אויייי.
ממש כאב לי.
מהרגע שבו היא אמרה שאין לה כלום חוץ מהילדה הבנתי משהו שם לא בסדר בנישאוים האלה....
מצמרר, ללא ספק.
אבל בכתיבה הזורמת הזאת, נותנת תחושה רכה כזאת, נאיבית.
עצוב ויפה.
ליתוש.
[ליצירה]
ואני שמעתי פעם
שהאור בחוץ תמיד מאיר, אבל לפעמים אנחנו לא פותחים מספיק את החלון...
(מקווה שזה מובן שאני לא מנסה לשפוט אותך, ואת לא חייבת להזדהות איתי :))
רק אור.
[ליצירה]
אוי,זה ממש העציב אותי.
קראתי פעם איזה פסיכולוג שכתב ששעורי התעמלות היו ההשפלה הכי גדולה שלו,במיוחד כשתלמידים התחלקו בעצמם לקבוצות והוא תמיד נשאר בין האחרונים.
כמה ילדים סוחבים איתם תחושות כאלה במשך שנים רק בגלל שהם 'לא כמו כולם'..
וחוצמזה,את כותבת יפה.
[ליצירה]
איזה כיף לגלות קטע כזה באמצע הלילה!
הרעיון,הביטויים,הכותרת- פשוט מעולה.
ואף אני מצטרפת לשקופית ולאלול-
ההתחלה ממש מרגשת,מעוררת משהו רדום בפנים.