סוריאליזם מובהק יצירה נפלאה ללא עוררין.
כאן איני יכל להעיר ולא להאיר ולו במילה אחת.
בעדינות, היופי, הפרופורציה הכל פשוט מושלם.
ושלא תחשבי שאני עושה הנחות לאיזו שהי יצירה שלך.
זו יצירת אומן משורה ראשונה.
[ליצירה]
ואפשר גם כך - הענפים לא חונקים ולא מלטפים אלא גדלים מתוך הגוף. הדמות הישנה היא כמו גולם שיוצא ממנו עץ. (קצת לא מתאים לכיוון של הענפים אבל לא נורא)
[ליצירה]
הההם, בתור ציונית מושבעת, קצת קשה לי לא לפתוח את הקופסת "דברים לא יפים שיש לחשוב טוב טוב לפני שאומרים אותם". העולם מחולק לקבוצות. זו מציאות. מאוד נחמד היה לגור בגן עדן. מה לעשות, אכלו מהעץ. אפשר להעביר את הנצח בלשיר שירי געגועים לגן, וכמה שצריכים להתנהג כאילו ששום דבר לא השתנה, והנחלים עדיין זורמים עם יין, והץ פרי נותן פרי... הברירה הטבעית האבולוציונית כבר תדאג לאנשים האלה.... לפני שישים שנה היו כמה חברה באירופה שחשבו שאם הם ממש יתעלמו מההבדלים בינם לבין השאר, הם ייעלמו. (עיין ערך "מה קרה להם בטרבלינקה"). הציונות, אותה בגברת שאתה טוען שצריכה שתנוצח, זה אותם האנשים שהחליטו להתמודד עם המציאות הקשה, וסופסוף לפעול בכיוון מעשי. ע"י כיבוש. ע"י מלחמות. כן. אחרת היינו עדיין מנסים לשכנע יפה את עבדל יאסר אל חוסייני, במכתבים מתחננים, כמה שכדאי וזה בעצם רק פאייר, שנקבל כמה חלקות אדמה כאן.
כשמנסים לעשות הסכם שלום, דואגים שיהיה מספיק נשקים כדי להוצי אותו אל הפועל.
"אוטופיה" זו תאוריה מאוד יפה. אבל מעשית, כללי האבולוציה עדיין תקפים.
אחוות עמים תושג בדרכים שלא דורשות שמשהו, מישהו, או אפילו רעיון - ינוצח.
[ליצירה]
רק עכשיו ראיתי שכבר הספקת לפרסם עוד דברים...
ממש אהבתי גם! דמות המוות בפתח החדר מעולה ממש! אולי אבל היה יותר מתאים אם היית מצייר אותו עם מבט מפוחד, בכל זאת הוא מסתכל על דבר לא כזה נעים (לדעת רובינו : )
מבחינת הציור עצמו, רק לא הבנתי את הקטע המוצל בצד ימין למטה, זה נראה לי לא ממש הרמוני, אם תתחשב בזה שמדובר על כדור שקוע.
סחטיין!
מיכל
[ליצירה]
הרעיון נולד מתוך איזושהי "אלת הצדק" מיטולוגית, לא זוכרת איזו או מאיפה בכלל, אבל מצא חן בעיניי כל הרעיון העיוורון\ראייה - היחס לצדק שהיא הייתה אמורה להביא לעולם. לדעתי זה ביטא יפה את ההרגשת החוסר אונים מול אלים עוורים, שלא רואים את מצוקתם בדרך שלהם... בקיצור, משהו בסיגנון "ניסתרות הן דרכי האל" בנוסח פגאני.
שבוע טוב!
תגובות