בעזרת ה'.
ישב לו אדם וחשב
ישב וחשב
חשב וכתב
נשם ונשף על הנר
נשם ונשף
נשף ושאף
(עלה לו זבוב על האף
ועל כן הוא זעף)
התנשף ושפף
עד שנשם ונרדם
ובחלומו
צפו מים ראשו
גאו וגלשו
אל מעבר לדף והשורות
אל מעבר למילים
אל עולמות עלומים.
הרבה פעמים בלילה עולות כל מיני מחשבות כתיבה, בשקט הזה, אבל יש דברים שקשה להעביר למילים, והם נשארים בדרגת 'אדים' בים היצירתיות שחלקו נובע וחלקו לא.
אני אישית ישן מדי פעם עם המחברת והעט מתחת למזרן, וכותב בעיקר בלילה (או מחבר בעיקר בלילה).
[ליצירה]
נחמד.
הרבה פעמים בלילה עולות כל מיני מחשבות כתיבה, בשקט הזה, אבל יש דברים שקשה להעביר למילים, והם נשארים בדרגת 'אדים' בים היצירתיות שחלקו נובע וחלקו לא.
אני אישית ישן מדי פעם עם המחברת והעט מתחת למזרן, וכותב בעיקר בלילה (או מחבר בעיקר בלילה).
[ליצירה]
רעיון יפה, אם כי אותי אישית האירוטיקה פה קצת הסלידה, (יתכן שאם הייתי כותב בעצמי את השיר לא הייתי מרגיש כך גם במקרה שהייתי כותב אותם מילים.
לא דדקדתי לסוף כל שורה, כמו הדס, אך גם לדעתי יתכנו שיפורים, אך ממש אהתי.
[ליצירה]
פשוט כשרון
גוגק'י, יש לך פשוט כישרון לצילום, אמרו לך את זה פעם?
אהבתי את כל הצילומים שראיתי בנתיים, את זה ואת "שלושה שותפים באדם" ואת "יש אבנים אם לב של אבן"
ממש כשרון, כבר אמרתי?
[ליצירה]
בהתחלה...
ב"ה.
בהתחלה חשבתי, שזה סתם תיאור נחמד לחתונה עם הקטע הזה שהשמות הן מהשבע ברכות. אבל
כשהגעתי לסוף הבנתי והתפעלתי.
ממש יפה.
תיאור קולע למציאות כואבת.
יה"ר שנדע באמת מה זאת אהבה.
[ליצירה]
לא. מסכים אם כל מילה מקסים בכל מילה
בקשר לשירך צדקת ביתי אין שפיות גדולה מזו, להיפך זה בדיוק הכנה נפלאה לכבוד שבת קודש, במקום שהעניים יצאו מחוריהם לאור כל ההמולה וההתרוצצות שיש באוטובוס מלא מפה אל פה בערב שבת להתיחד עם נשמה כל כך נפלאה כמו זלדה אחת שידעה מה זה טעם שבת קודש וגם כתבה שירים רבים על שבת וערב שבת ובכלל לתת דרור לנפש להשתחרר מכל מיני שמטעס של העולם הזה ממשיים ולגשת אל הדברים מהפן הרגשי והמופשט, זאת טרפיה מעולה, מדיטציה לנפש הכנה משובחת מעין כמוה לקראת שבת
נ.ב. אני גם אנסה את זה. תודה על הרעיון.
תגובות