בצאת שלושה כוכבים
חמקה לה, דוממת
כאחד הצללים.
ואיש לא הבחין,
לא הרגיש-
אימתי?
רק נורות הרחוב בהקו
בתשובה לאורות ברקיע-
שבת-
שלום.
אסתר אור נטובי
-
נולדתי בכ"א שבט התשד"ם, בעיצומו של החורף. נשואה באושר (לטענתו:) ) לשמואל-טובי-אור-נטובי. וזהו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נשארתי בלי מילים. כל כך אמיתי ורך, כל כך הרבה אהבה וכאב ביחד. ואיך שהסיפורים התפצלו להם והתחברו שוב לסוף אחד... אני לא מסכימה עם מה שכבר אמרו כאן לפני- הסוף היה טוב. ואופטימי. גם אם הוא היה ספוג בכאב. אהבתי מאוד-מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] מבלבל. לא הצלחתי להחליט אם לבכות או לצחוק. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, איך זה שרק עכשיו גיליתי אותך? אתה פשוט כישרון. עשיתי מנוי... שיר כואב-כואב ויפהפה. ושפה כל כך עשירה... משהו-משהו. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד בטירוף... [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד ביותר. אני אישית חשבתי שמשהו פה מתפספס, כי בשורות הראשונות הצלחת להפוך את כל העניין למשל, ואח"כ זה הלך לאיבוד - אבל בכל זאת זה חביב. [ליצירה]
- [ליצירה] מניס, ברור שאני מסוגלת לעשות כמה דברים בוזמנית - אבל לא כשמדובר בעננים... חוץ מזה שיש עוד רובד של משמעות מאחורי השיר הזה, אבל איזה כיף לי שרק אני מבינה אותו כרגע:) תודה לכולם על התגובות (גם לך, יאיר!). שימחתם אותי עד מאוד:) אסתר, שגם הלילה לא ישנה מספיק. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] "איזהו גיבור - הכובש את יצרו". לא ממש הבנתי למה אתה מתכוון כשאתה אומר ש"הים איננו גיבור - את הכעס הטבוע בו הוא אוצר עמוק..." אבל ברגע זה כל מה שאני יכולה לעשות זה להצטמרר. [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר. גם אני לא אוהבת שלג. (למרות שפעם קיבלתי אחד במתנה ליומולדת) [ליצירה]
- [ליצירה] דווקא בחורף, כשהנהר קופא, הנמל הופך להיות המקום הכי פחות בטוח לספינה. לפעמים התנועה היא הדבר היחיד שיכול להציל... [ליצירה]
תגובות