כשהרגשת לא טוב כולם רצו אליך עם מדחום.
אילו מדדו פחות ונתנו יותר.
כנפי שחר
-
"אֶשָּׂא כַנְפֵי-שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם: גַּם-שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ" (תהלים קל"ט)
ילידת 83
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה דוקא עצוב. נראה לי שזה על איך שהחלום מחליף לנו את המציאות, גורם לנו לוותר על הגשמתו. ילדי הפרא יבחרו בסופו של דבר לוותר על הדהירה הפראית על סוסים לבנים, כדי לשמוע את הסיפור עליהם עושים את זה. והמספרת תבחר (לא מרצון אך זאת עדיין בחירה) במקום לקפוץ מעל הסורגים ולהצטרף לדהירה, לשבת ולספר עליה. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. ממש חזק. כתוב נהדר. (גם לי אין מילים להכביר בהן) [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי! רק חבל שהסגרת את הסוף בכותרת - היה עדיף לתת לנו לגלות לבד את הפואנטה... (וגם לא לסווג את זה ב"שיר בדיחה", כי הסיווג הורס את הבדיחה!) [ליצירה]
- [ליצירה] זה צילום מדהים. אני אוהבת את הניגוד העז בין הפרח לבין סביבתו. תשלח את זה ל-photosig! [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין. לא מובן עד הסוף (לפחות לא לי) - מי היא אותה "רחל" ומה המשמעות שלה עבור המספרת? אם לא מדובר במשפחה, ואין כאן כאב, מה קושר אותה אליה וגורם לה לבקר שם כל כך הרבה? ואיך זה שעוף החול, שאמור לסמל תחיה ובריאה מחודשת, מצטייר(ת) כאן כמסמל את ההפך? כאילו מאסה במחזור המוות-חיים-מוות-חיים ובירה במוות-וזהו? כנראה שהסיפור אמור להיות על התמודדות עם אובדן, אבל לא כל כך הצלחתי להבין מה הוא בעמם רוצה להגיד. [ליצירה]
- [ליצירה] למה לצלם את עצמך כשאת כואבת ולפרסם? יש בזה משהו מן ההתערטלות - כך לטעמי מכל מקום... [ליצירה]
- [ליצירה] צפרדע משוגעת? אהבתי את ההרחבה. הרבה יותר טוב מהקודם! (הבית השני הכי יפה בעיני) שבוע טוב! [ליצירה]
- [ליצירה] (הסבר: שירה ווגונית היא מהגרועות ביותר ביקום, ע"פי "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך יפה וכל כך נכון! סופסוף מישהו כותב שיר לא על כאב... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה! אני אוהבת את התחכום של ציורים שמציירים ומוחקים את עצמם! כמו ציור ששכחתי את שם יוצרו, שבו הדמויות נשאו דליי דבק ומכחולים והדביקו על לוח פלקטים בהם הם עצמם היו מצויירים. [ליצירה]
תגובות