כשהרגשת לא טוב כולם רצו אליך עם מדחום.
אילו מדדו פחות ונתנו יותר.
כנפי שחר
-
"אֶשָּׂא כַנְפֵי-שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם: גַּם-שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ" (תהלים קל"ט)
ילידת 83
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אני מסכימה עם התגובה של לוגן. [ליצירה]
- [ליצירה] לליאורה - דיכאון קליני הוא לא אורח חיים נבחר ולא "סבל שאנחנו מייצרים אותו בתוכנו". כלומר- כן, אבל לא מבחירה ולא בשליטה. כך למדתי, לפחות. כך עד שיוכח אחרת. ודליה היתה אדם רגיש בצורה מופרזת, עם אישיות חלשה, שסבלה מדכאון קליני ואף אושפזה. אז זה שיש "חתולים ועצים וטבע ובלוגים" - אהממ.. אולי זה לא כ"כ רלוונטי לכאן. מה את אומרת? [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! אוהבת ומזדהה. [ליצירה]
- [ליצירה] מבריק, גאוני! נוגע וצובט ועמוק, ומאוד מקורי!! [ליצירה]
- [ליצירה] הזוי. בהחלט מעביר את המסר איזה דבר הזוי ותלוש זה מלחמה מתואר בכנות ובחיות שנותנות לי הרגשה שאני שם. [ליצירה]
- [ליצירה] אתה כותב חזק. מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה כיף להרגיש ככה! [ליצירה]
- [ליצירה] זה מצחיק - אני מתבוננת בכל המצבים שאתה מתאר מנקודת המבט הנשית, וקריאת הדברים מן הזוית שנכתבו לא עוזרת לי בכלל לחוש אהדה. כנראה שבאמת "נשים מנוגה וגברים ממאדים"... [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין. שינית סגנון כתיבה? [ליצירה]
- [ליצירה] מה זה האידיוטיזם הזה??!! [ליצירה]
תגובות