אל תטעה בי, כי כח רב בי
יש בי הכח
,לחשוף תהומות
יש בי הכח
,לבנות גשרים
יש בי הכח
להניח יסודות
.לבניין איתן
כנפי שחר
-
"אֶשָּׂא כַנְפֵי-שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם: גַּם-שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ" (תהלים קל"ט)
ילידת 83
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] פששש... [ליצירה]
- [ליצירה] על אמת ועל מסיכות הממ.. מאיר יקר, אף אחד לא יכול לקחת ממך את ה"אמת שלך", וגם לא למתוח עליה ביקורת או אפילו להביע לגביה דיעה, שכן, כפי שאמרת, היא חלק מהקיום הייחודי והחד פעמי שלך, שאף אחד לא יוכל אף פעם "להבין" (או להרגיש או לחוות) באמת. נכון. אבל זה לא מה ש"ציידת חלומות" (ליאת חומסקי?) ניסתה לעשות. היא התייחס לא לאמת שלך ואפילו לא לדרך בה אתה אומר אותה, אלא, למיטב הבנתי - לבמה. כלומר, לעובדה שבחרת להביע את האמת-חסרת-המסיכות הזאת באתר שעוסק בכתיבה יצירתית, ותחת הסווג "שירה". העניין הוא, ששירה זו אומנות. והאומנות דרכה במסיכות. אך המסיכות שהיצירה האומנותית משתמשת בהן, מטרתן בעצם להרשות לנו להסיר את המסיכות האחרות שלנו, שנוצרו משחיקה ומ"עייפות החומר" או מהצורך להגן על עצמנו -- ולגעת בנו בדרך אחרת, מזוית לא צפויה, ולהותיר בנו חותם אמיתי. המילים וצורת ההבעה שאתה השתמשת בהן ב"שניה" הן שגרתיות וסתמיות, ולא מצליחות לעקוף את מחסומי הציניות והעייפות ובאמת לגעת. יש מבין? (אני מקווה שאפשר להמשיך ולפתח כאן דיון ענייני, ושלא תמצא לנכון לתקוף אותי כאן כי מטרתי אינה לתקוף אותך...) יום טוב, כנפי שחר. [ליצירה]
- [ליצירה] זה כתוב אמיתי, וצובט בלב. ונורא מעורר הזדהות וסימפטיה. במיוחד נגע בי משפט אחד קטן שכתבת - "דווקא מי שהצליח לשמור על הנר דולק, בזהירות, עד שהנר ייכבה או אולי עד היוֹמוּלדת הבא, מגיע לו שהמשאלה שלו תתגשם". קשה לי להסביר אבל דווקא המשפט הזה הכי עצוב. וגם אהבתי את ההומור הנוגה שלך. ובמיוחד אתה"תקרו לי בזה אחר זה". [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת לאודיה. מאוד יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] שאלה מה קרה, כבר אין המשך לחיים? כבר אין לגוף במה להאחז, רק בשברירים של נוסטלגיה? [ליצירה]
- [ליצירה] את בעצם מנהלת כאן בלוג, לא? [ליצירה]
- [ליצירה] וואלה, זה ממש נכון! ... רק חבל שבשביל הסוף השונה הייתי צריכה לקרוא את כל הסיפור, שמוכר לי מגיל 5 בערך... אי אפשר היה לקצר איכשהו? אפשר היה לצמצם עד כדי פסקא אחת אפילו, ולרמוז על כל שאר הסיפור, המוכר ממילא [ליצירה]
- [ליצירה] הממ, כן. הכחול המרתך הוא לא ממש של בדידות ותעופה, לא בשיר שלי על כל פנים. אולי בשיר ש*אתה* כתבת לך כשקראת את זה. צריך להכיר אותה כדי להבין, איך קור חיצוני יכול לעטוף חום פנימי. אש כחולה היא באמת הרבה יותר חמה מאש אדומה. רק פחות מפנקת... [ליצירה]
- [ליצירה] לא מסכימה עם ההערה בסוף. *כל* שיר טוב חייב להכיל "קריצה"? חייב שתהיה בו אפשרות מרומזת של הפוך-על-הפוך? - זה מתאים לתרבות הצינית שלנו. אנחנו כל כך מודעים לעצמנו, עד שגם אם אנחנו מצליחים להתחבר לרגש, זה חייב להיות עם פתח מילוט - עם חיוך כזה קטן וציני מהצד... [ליצירה]
- [ליצירה] ... אנחנו כל כך צריכים משיח! [ליצירה]
