שמש
אבן
חתול--
ולוואי והכל היה פשוט כל כך
הדס -
-
חסוי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ואם הכל היה פשוט..מה טעם היה לחיינו? [ליצירה]
- [ליצירה] תגובתי היא... אהבתי ממש יפה והלוואי ובאמת הכול היה פשוט כל כך....... [ליצירה]
- [ליצירה] מממ... קצת אחרת, מה הטעם לחיינו? שמש אבן חתול [ליצירה]
- [ליצירה] לא,טובי, כי אם- אור השמש קול האבן הנוחתת על מדרכה דגדוג שפמו של חתול [ליצירה]
- [ליצירה] זה באמת פשוט. רק אנחנו מסבכים את זה. [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט ויפה אין טעם להוסיף. [ליצירה]
- [ליצירה] עדיין, לא אהבתי את הסיום. במקום להפוך את הפואנטה למרומזת, אתה מוחק אותה לגמרי. מי שלא קרא את השיר קודם לכן לא יכול להבין למה התכוונת. [ליצירה]
- [ליצירה] ברוכה הבאה, קודם כל. תהני כאן, טוב? טכנית, הפריעו לי הפסיקים בסופי כל משפט. פסיק נועד לתת מרחב לנשימה, הפסקה שנועדה להדגיש משהו, או סתם כי זה נכון מבחינה תחבירית. פסיק בסוף כל משפט קוטע את הקריאה, ולרוב מיותר; הרווח בין שורה לשורה עושה את רוב העבודה לבד. השאלה בסוף נשמעת קצת מאשימה, ואולי אפילו לא הוגנת. הציפור הרי חופשייה, והאדמה מלאה אימה; למה שהיא תרצה להטיל את הגוזלים? [ביטוי בעייתי. מטילים ביצים, לא גוזלים, אבל המשמעות השניה - השלכה, ואולי גם נטישה, דווקא כן מתאימה לכאן. לשיקולך.] נמלי אנוש - גלשת כאן לקלישאתיות מסוימת. הניגוד בין השמים החופשיים והנצחיים קיים, אבל נבלע במבנה העמוס של הטקסט - אין רווח, ואני חושבת שהמעבר לא מספיק ברור כדי לוותר על רווח. מצא חן בעיני מאוד הרעיון. השינויים [ושוב, לשיקולך] אם יהיו, הם קטנים וטכניים בלבד. יחסית לאורך, אני חושבת שהעברת טוב מאוד מה שרצית. בהצלחה. [ליצירה]
- [ליצירה] שנה טובה שתהיה. [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] מממ האם שמעו אוזניי נסיון קל לחריזה? [ליצירה]
- [ליצירה] למה לא בכי רע? [ליצירה]
- [ליצירה] יפה... עושה לי נוסטלגיה. ומחשבות על חיפושיות. [ליצירה]
- [ליצירה] דוד, "פוגע", כוונתו לא מי שדעתו שונה משלי, אלא מי שמתריס נגד אחרים [לא משנה מאיזה כיוון], או מי, לדוגמה, שמתרגז על כל הבעת עמדה שונה משלו. אני מצאתי כאן משהו אמיתי ויפה, שלא בא בכוונה להעליב או לקנטר; דעה שונה משלי היא לא בהכרח פוגעת. אני מצפה ממך לעשות את אותו הדבר. [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא בטוחה בקשר למסיק, אבל נדמה לי שזה צריך להיות בפתח, לא צירה. לא הבנתי את הכמיהה לרכות הנתעב. חוסר החמלה למשורר הזקן נפלא בעיני, אבל מצד מי באה [יותר נכון, לא באה] הכמיהה? רכות הנתעב - לא ברור לי. והסוף יופי. מאוד. [ליצירה]
תגובות