ליאורה ברנשטיין
-
צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
לקט יצירות
- אני רואה אותם מבעד לטלוויזיה
- *אהבה - Love
- לילות, א.דיקינסון. Wild Nights, Dickinson
- אקלקטיקה (ובא מלאך בליל שמחת תורה)
- ילד שוכב בעריסה
קשור אלי
- [ליצירה] ליאורה דברה על גוש 6679 ליד ארסוף ושפיים !!!! אשר מהיום שהיא מכירה את עצמה מנסים בכל מיני דרכים לגזול אותו ממשפחתה. וכתבה על כך ב http://www.literatura.co.il/website/index.asp?id=21532 עם פירוט דברי השופטת וכולי והלינקים שמופיעים שם בכתבה, ואפילו התעצבנה שם והציעה את האדמה למכירה למיליונר ערבי מי שלא יהיה, כי כאשר האדמה תשתייך לערבי ברור ששלום עכשו תצא להגנתו, מה שהיום אינם עושים, רק מגינים על הקיבוצים. [ליצירה]
- [ליצירה] המלחמה קשה לכולנו. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה ממי. כיף להיות מקוון .... [ליצירה]
- [ליצירה] "דמו דוהר לשוא במיתרים" איזה דימוי. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה, כן, ילד. אך לא. בסוף היצירה נאמר: "פעם חשבתי שאני לבד" בגוף העבר. ולא בגוף ההווה בו קיימות הציפורים - אתם כמובן. וּבְלִיל סַגְרִיר סוּפָה וְגֶשֶׁם חוֹמֵק מֵעַיִן אָדָם וְסֵפֶר הִבְקִיעַ שְׁלַל פֵּרוֹת קְטַנִּים לַצִּפּוֹרִים וּכְלֵי הַזֶּמֶר וַאֲדוֹנוֹ אֲשֶׁר שֵׂיבָה זָרְקָה מִכְּבָר בשערו פָּתַח תְּרִיסִים אֶל הֶחָצֵר אָמַר "שָׁלוֹם", לָחָבֵרוֹ. [ליצירה]
- [ליצירה] הדברים הקטני שזוכרים מילדות כמו כמוסות של זמן ואנרגיה ויופי. [ליצירה]
- [ליצירה] זה סיפור קשה.אין מוסר השכל.לשנות את הלב לא ניתן. אולי רק אחד ממאה. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר יפה ונוסטלגי. מבחינה רגשית נוגע בנימים. מבחינה רעיונית לא הכל מסתדר לי מהסיבות: שהבתים הממשיכים לא מתאחדים לי עם הבתים הפותחים. בית ראשון - לעמוד בגשם ולבד (עצוב) בית שני - רק הרוח לוחשת .. שמך (בודד) בית שלישי - ילד חופש ורוח פראית (לא עצוב בעיני) בית רביעי - ילד אבא אמא, אתה יודע איך זה לחבק (לא עצוב בעיני) בית חמישי - ילד חופש ורוח פראית (פזמון ?) בית שישי - ילד סכינים (מדוע ?) כך שאם יש לו הורים, חופש ורוח פראית, הרי הבחירה לעמוד בגשם ולבד היא שלו. [ליצירה]
- [ליצירה] ומי יאכיל אותי אצבעות שוקולד ? מי ? מי ? [ליצירה]
- [ליצירה] נשמה את ... [ליצירה]
תגובות