השמש, נחתה אל נבכיה.
פני הרקיע, כסו סגריר.
על אֶרֶץ הבתרונות מטחי גשם התיכו;
מרחבי השממה,
רוו חיים.
בערוצי אכזב,
מי זלעפות זבו;
על דִרְגֵי סלע צנחו,
במפל אדירים.
המדבר כולו, כאפיקים,
נִגְעַש וזרזף מים.
חולותיו,
לבלבו כַגנים...
קומפוזיצית השיר נעה בין השמיים לארץ, היא יורדת משמיים משתנים, כלומר: השמיים מלאי שמש הופכים את עורם לשמי סגריר והנה גשם ניתך, על ארץ בתרונות שמסתבר כי היא גם ארץ שממה.
ארץ בתרונות קיימת בנגב, באיזור שיש בו אדמות ליס קשות שאינן חדירות ויוצרות שכבה קשה מלמעלה, על כן קיים בהן נגר עילי החורץ אפיקים המובילים לוואדיות מוכי השטפונות-ומכאן גם הבית השני המספר על כך.
בבית השלישי יש משהו ניסי, המדבר כולו משנה את טבעו, מתהפך עד שחולותיו משגשגים כגנים כפי שאומר הפסוק:
"ישושום מדבר וציה ותגל ערבה"
ככל שמעמיקה אני בשיר
נראה לי הדבר
כאילו מדובר על
תת מודע של יוצר
המביא פכפוך מים
ונוף קדמון
ועוד בטרם יחזיק משורר, יציב את עפרונו
מדבר שומם
מפריח את עצמו
[ליצירה]
ניתוח
קומפוזיצית השיר נעה בין השמיים לארץ, היא יורדת משמיים משתנים, כלומר: השמיים מלאי שמש הופכים את עורם לשמי סגריר והנה גשם ניתך, על ארץ בתרונות שמסתבר כי היא גם ארץ שממה.
ארץ בתרונות קיימת בנגב, באיזור שיש בו אדמות ליס קשות שאינן חדירות ויוצרות שכבה קשה מלמעלה, על כן קיים בהן נגר עילי החורץ אפיקים המובילים לוואדיות מוכי השטפונות-ומכאן גם הבית השני המספר על כך.
בבית השלישי יש משהו ניסי, המדבר כולו משנה את טבעו, מתהפך עד שחולותיו משגשגים כגנים כפי שאומר הפסוק:
"ישושום מדבר וציה ותגל ערבה"
[ליצירה]
ככל שמעמיקה אני בשיר
נראה לי הדבר
כאילו מדובר על
תת מודע של יוצר
המביא פכפוך מים
ונוף קדמון
ועוד בטרם יחזיק משורר, יציב את עפרונו
מדבר שומם
מפריח את עצמו
[ליצירה]
לאדיק הקפצן
שמע משהו! לא התגאתי בסטאלין, בכתבתי זאת! אלא רק הבהרתי, שבכל תקופה כולל זאת שבה שלט סטאלין, היו גם הרבה דברים חיוביים, שאסור מתוך להט ההסתה האנטי-קומוניסטית, לשכוח מהם.
[ליצירה]
הנה, על הוא דיבר!
דוד המלך, דיבר על חלקים נכבדים מהעלייה של שנות ה - 90, שבהם בכוונתי להילחם עד חורמה. אלה כלבים ומוצצי דם, שבאו הנה, כנחיל של מזיקים ונחשי - אֶרֶס, מתוך מטרה, למצוץ מיצים, מאחדים כמוני, שהצליחו להתקדם ושימים כלילות פעילים, במישור הציבורי.
בעלייה של שנות ה - 90, אני מתכוון להילחם בכל הכלים שיעמדו לרשותי. הם האויב, שאני כמו דוד המלך, לפני שלושת אלפים שנה: ארדוף אותו עד שהשיגו.
בברכת המהפכה האנטי - עולים!
[ליצירה]
לשמעון דימאר
לא אמרתי שהכל שם היה חיובי. היו גם רדיפות ופגיעה בחופש. אך כל אלה באו מתוך שגיאות ומתוך טימטום חלק מהמנהיגים שלא היו קומוניסטים, למרות שקראו לעצמם כך. הטרגדיה של המהפכה הסובייטית הייתה, שהיא לא התפשטה לעבר ארצות מפותחות, כגון: גרמניה, ארצות-הברית, שוודיה, צרפת, וכו'. ברית-המועצות, משום היותה מבודדת ומבודלת על ידי משטרים מערביים, נאלצה כל הזמן להתמודד ולהילחם על קיומה. זאת הייתה סיבה לכל השגיאות שהיו והביאו - הן לרדיפות מיותרות, והן לעליית מנהיגים כמו כרושיוב וברייז'נייב, שלמעשה שיתפות פעולה עם המערב להכפיש את שמו של המרקסיזם-לניניזם.
[ליצירה]
לרן
לידיעתך, רן, בכתיבת שיר, מותר להשתמש בכתיב לקוי, לצורך חריזה. למשל, אפשר לומר: דגלי - אדום ולא דגלי - אודם; או: שמש לוהט ולא לוהטת. כך, גם בכתיב הקטע: שמי - קודר/ קודרים.
בברכה!
[ליצירה]
החולשה, היא של המגיב
שמע, אדון הממעט בדמות יצירתי על דודו טופז! השיר, שהנך קורא לו, כי הוא חלש ורדוד, במציאות חזק ביותר, ונועד לבטא את סלידתי לאנשים כמו טופז, שמנצלים מעמדם ציבורי רם, כדי להשפיל ולפגוע ברגשי אוכלוסיות שונות.
עכשיו, לגבי ההיבט הכללי של התופעה, אז אני מתכנן פעולות מחאה, כנגד מה שקרוי: תרבות הרייטינג, שהתבטאותיהם של אנשים דוגמת טופז, הן התולדה של "תרבות" זאת.
[ליצירה]
ידע שלי בהיסטוריה
אכן חופף את יומרתי, וכל מה שאתה כותב ידוע לי ודרך אגב, הנו נכון ביותר. עם זאת, יש להביא בחשבון, כי בשטחה של רצועת עזה יושבת אוכלסיבה, אשר מגדירה את עצמה פלסטינית, ואשר דורשת עצמאות לאומית, בדיוק, כמו ערביי הגדה המערבית. עכשיו, אני בתור מהפכן תומך בהגדרה עצמית של הפלסטינים, קודם כל, מכיוון שלדעתי הדבר יכול לתרום למהפכה עתידית באיזור, שבינתיים, אחד הדברים שמונעים אותה, זה הסיכסוך הלאומי בין ישראלים לפלסטינים.
[ליצירה]
לא ברגשותיי עסקינן
אלא, בכך שלכל משורר, כולל לי ישנה זכות להביע את דעותיו. ולגבי, הטענות שכאילו אני קיצוני לשם קיצוניות, שהועלו בתגובות לאחד משיריי הקודמים, אז אינני קיצוני כלל וכלל! פשוט, יש לי אמונה שלמה באפשרות לעשות שלום בין עמי האיזור.
אני עוסק בנושא הזה, מזה שנים ארוכות. ואני בטוח יותר מתמיד, כי רק באמצעות השלום, ובאמצעות הפסקת שליטתנו על עם אחר, נוכל להמשיך להיקרא מדינה בזכות ולא בחסד. כמו כן, רק כך, יתנקה מצפונינו מכל מיני שקצים ועכבישים, שמעיבים עלינו כעת.
[ליצירה]
אני לא אנטישמי
היכן אתם רואים אמירות אנטי-שמיות? באמירה: עם ישרל פסיכוטי? אז יש הבדל בין עם-ישראל לבין יהודים. יהודים - זה כל בני הדת היהודית החיים בעולםף ואילו עם ישראל, לפחות, במובן העכשווי של המילה - זה רק מי שגרים במדינה ששמה ישראל. והעם היושב היום בציון - הוא באמת צבוע, ובאמת פסיכוטי. אני ממליץ לכם בחום, את ספרו של עקיבא אור: ממדינה פסיכוטית למהפכה. הספר הזה יגיד לכם את הכל, על אופיה של מדינת ישראל.
תגובות