שתי עיניי
גמעו
את מילותיה
צמאו
ללחישותיה
ליטפו
את שתי עיניה
פנים, שיער,
צוואר,
משב של רוח
קר
וזר...
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אהבתי במיוחד את הפסקה האחרונה "רק הנדנדה ממשיכה להתנדנד.... וכו'" השורות שקדמו לה- מצאתי אותן לא מלוטשות ובעלות תיאורים ילדותיים קצת ולא מעבירים מסר ו/או תוכן נוסף... [ליצירה]
- [ליצירה] שי- זה כ"כ יפה. נגע בי חזק! [ליצירה]
- [ליצירה] כ"כ יפה ומרגיע... [ליצירה]
- [ליצירה] מתביישת לומר שאני לא מכירה, אבל- אלך להשלים את חסך השיר הזה. תודה :) [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי כותבת זאת כך: "מעולם לא הבטחתי לך דבר: לא את שקיעת החמה ולא את תקומתה מדי בוקר לא את לא את יום האתמול ולא את היום שרודף את היום לא הבטחתי לאסוף את כל מילותייך לא הבטחתי מזור לכאבייך לא הבטחתי זר של פרחים אדומים, ולא אודם לחי בלחישת אוהבים לא הבטחתי לך קיץ או חורף ולא הבטחתי שאשאר ולא אאסף. מעולם לא הבטחתי לך דבר ילדה, מלבד אהבה..." [ליצירה]
- [ליצירה] תובנה יפה ומנוסחת נהדר! [ליצירה]
- [ליצירה] זה מקסים, פשוט מופלא. מדוייק ונעים לקריאה. דורש קריאה חוזרת לחיזוק ההרגש וההבנה, כ"כ נכון, כ"כ אמיתי, כ"כ מבטא ועושה זאת יפה. פשוט נפלא! [ליצירה]
- [ליצירה] רגיש ויפה... [ליצירה]
- [ליצירה] חביב, הסגנון שלך- של החזרה על שורות, מורגש וכאן נותן משמעות וחוזק למילים.... [ליצירה]
- [ליצירה] כן שי- מוכר, "זכית" בחשיפה מוקדמת... האמנם זכות? [ליצירה]
תגובות