לי אמרת להאחז בכוכבים, לא סיפרת שבאור יום הם נכבים קטפת לבנה ושושנה, הירח דהה והשושנה נבלה ומאז, גם אור שמש לא נעים, הוא שורף, מסנוור ומגעו כמעט אלים והרוח המלטפת- לי כבר לא לוחשת סוד וצמרות העצים, לא מצלים עליי עוד הגשם שירד, לא שטף ולא ניקה, הצטרף לדימעותיי- כמו לכאבי חיכה