היא כותבת בקווים ונקודות, כמו אגלי טל של קורי עכביש על הדשא, שכל העולם נמצא בהם. היא כותבת בגרגרי חול שנשרטים עם הרוח, ובטיפות-טיפות-טיפות - ואני יכולה רק לפעור עיניים בצמאון, ולשתוק.
ולשתוק.
מתגעגעת...
הדס -
-
חסוי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אדיר!! אהבתי, מאוד. לכמה שורות התחלקתי לשני ארנולדים ואיבדתי אותך, אבל הצלחתי לתפוס את זה בסוף. כל הכבוד!! [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] תגידו, מה עובר עליכם? שחף לא באה לרדת על ניצן ופרח, היא נתנה לה ביקורת. ולא ביקורת קוטלת וגועלית כמו שאני יכולה למצוא כאן במקומות מסויימים, אלא מפרגנת. ביקורת שלא נועדה לסתום למישהו את הפה, אלא למצות את עצמו יותר טוב. ונחשו מה? האתר הזה נועד ללמידה ולמתן ביקורת בונה. מי שלא מוצא בעיניו - להתראות. [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] חכם. מצא חן בעיני. בא לי אחד. [ליצירה]
- [ליצירה] לא הבנתי אם זו שירה או סיפורת - אני אתייחס לזה לפרוזה. אתה מתקמצן על סימני פיסוק. גם אם זו היתה שירה - זה עדיין חסר. שורה ראשונה יש לך נקודה מיותרת במקום פסיק. המשפט על צחוק הגורל נחמד, אבל קצת תלוש. ולמה אתה מתחיל פיסקה חדשה מיד אחר כך? שים נקודות בסופי משפטים, כי גם משפטים מגניבים על חרמשים ושטנים ושות' מתמסמסים אם לא חותמים אותם כמו שצריך. סופח אליו - ביטוי לא במקום, ספוג סופח מים, אי אפשר לספוח אנשים - לספח, אולי, אבל גם זה רק במובן הרכוש. בגלל שהיה שונה - אין כזה דבר 'בגלל ש'. מפני ש, כי, בגלל זה ש. לא 'בגלל ש'. איום ונורא מכל דבר איום ונורא אחר - באמצע הדרמה, אתה מכניס הומור, וזה חבל כי אתה יכול לכתוב חזק. המשפט על הנערים והגברים - ברור מה ניסית להעביר, אבל אתה מאבד את התמצית של זה ומורח, וזה לא עובר טוב. סך הכל הקטע הזה, אני חושבת, עוד לא החליט אם הוא סאטירי, אירוני או דרמטי. הוא לא מצליח להיות כולם ביחד. ותארגן את הטקסט ככה שיבינו עם איזה ז'אנר אנחנו מתעסקים, כי בשלב מסוים המבנה בשורות קצרות גרם לי לחשוב שזו שירה - ואולי זה באמת ככה, לא סגורה על זה. וממש אהבתי את הסיום. [ליצירה]
- [ליצירה] ויש לך עוד מעריצה... [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד. ותודה לנשמת ; ) [ליצירה]
- [ליצירה] אתה סתם חמוד :-) לילה טוב. [ליצירה]
תגובות