היא כותבת בקווים ונקודות, כמו אגלי טל של קורי עכביש על הדשא, שכל העולם נמצא בהם. היא כותבת בגרגרי חול שנשרטים עם הרוח, ובטיפות-טיפות-טיפות - ואני יכולה רק לפעור עיניים בצמאון, ולשתוק.
ולשתוק.
מתגעגעת...
הדס -
-
חסוי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יאי... [ליצירה]
- [ליצירה] היום ראיתי שמדענים בארץ הכריזו על פיתוח גויאבות חסרות ריח. כתוב טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] דווקא חשבתי על כל חיפה - לאו דווקא על הגנים של הבהאיים [שאני לא בטוחה בלל שהם המקום הכי גבוה. הם כן?] אבל, מרגישים, ככה, אהבה חיפאית... מגשימים העצים - איזה יופי. [ליצירה]
- [ליצירה] עדיין חסרים לי מאוד סימני הפיסוק. זה יותר טוב - ואני חושבת שאחרי "נקרעת" השני צריך להיות רווח של שורה לפחות. [ליצירה]
- [ליצירה] אני עם סומסום. והפריעו לי הרווחים המוגזמים - קשה לקרוא ככה. מספיק רווח של שורה אחת. [ליצירה]
- [ליצירה] נכון, זה שיר חמוד. לא יותר. אני מצטערת, אני לא אוהבת לקטול - אבל זה אפילו לא ממש שיר. ולמה ב'תרגום'? [ליצירה]
- [ליצירה] יופי! אבל זה לא שייך לקטגוריה של מקאמה? [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב יפה ושומר טוב על משקל וחריזה, מצא חן בעיני איך שזורם... בית שלישי, שורה אחרונה - הפיסוק מבלבל ומקשה להבין מה בדיוק קורה. צריך שם פיסוק, אבל אולי כדאי לחשוב לעשות את זה אחרת. חמוד הרעיון. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את הסוף. ואת המסקנה. [ליצירה]
תגובות