הים אינו עוד
מה שהיה בעבר
ודמותך שנבעה בו
עוצבה בלטף גליו,
בסערת משבריו,
רוחקת ממנו
בדומיה ובדמע.
צער הפרידה.
את רוחקת בלאט,
הרוח לוטפת שערך
מבדרת אימרתך,
רגלייך היחפות
שוקעות בחול החוף
ומבטך מופנה
אל עבר
התחלה חדשה
הים, הוא אף פעם לא מה שהיה,
ואף דמותה נשמעת כמתחדשת
מתוך לטף גלים וגם מתוך סערת משברים,
ורק רוח הים מותירה שובל אופטימי באימרתה
ומבדרת שערה.
צריך להכריז שזה יפיפה?
:))
ושאהבתי??
כּנרת, שעם הרוחות שבכאן עכשיו, בהחלט
מתבדרת
(ונראה שבשעה זו, אף הלילה פונה אל התחלה חדשה:)
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
הים, הוא אף פעם לא מה שהיה,
ואף דמותה נשמעת כמתחדשת
מתוך לטף גלים וגם מתוך סערת משברים,
ורק רוח הים מותירה שובל אופטימי באימרתה
ומבדרת שערה.
צריך להכריז שזה יפיפה?
:))
ושאהבתי??
כּנרת, שעם הרוחות שבכאן עכשיו, בהחלט
מתבדרת
(ונראה שבשעה זו, אף הלילה פונה אל התחלה חדשה:)
[ליצירה]
מהתאהבות לאהבה הגדולה.
מתחושה של התלהבות מכל החוויות החדשות, לפעמים זו תחושה מוטעית ועד לאהבה הזכה שהיא פרי תוצר של "ביחד" ושל מסע משותף בדרך ארוכה
הבעה יפה ונכונה
תגובות