הים אינו עוד
מה שהיה בעבר
ודמותך שנבעה בו
עוצבה בלטף גליו,
בסערת משבריו,
רוחקת ממנו
בדומיה ובדמע.
צער הפרידה.
את רוחקת בלאט,
הרוח לוטפת שערך
מבדרת אימרתך,
רגלייך היחפות
שוקעות בחול החוף
ומבטך מופנה
אל עבר
התחלה חדשה
הים, הוא אף פעם לא מה שהיה,
ואף דמותה נשמעת כמתחדשת
מתוך לטף גלים וגם מתוך סערת משברים,
ורק רוח הים מותירה שובל אופטימי באימרתה
ומבדרת שערה.
צריך להכריז שזה יפיפה?
:))
ושאהבתי??
כּנרת, שעם הרוחות שבכאן עכשיו, בהחלט
מתבדרת
(ונראה שבשעה זו, אף הלילה פונה אל התחלה חדשה:)
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
הים, הוא אף פעם לא מה שהיה,
ואף דמותה נשמעת כמתחדשת
מתוך לטף גלים וגם מתוך סערת משברים,
ורק רוח הים מותירה שובל אופטימי באימרתה
ומבדרת שערה.
צריך להכריז שזה יפיפה?
:))
ושאהבתי??
כּנרת, שעם הרוחות שבכאן עכשיו, בהחלט
מתבדרת
(ונראה שבשעה זו, אף הלילה פונה אל התחלה חדשה:)
[ליצירה]
נכבה יא נכבה
נכבה יה נכבה
יהוד באו מן הים
סתם כך ללא מטרה
כקורטז וג'ימס קוק
נכנס בהם הג'וק.
פלשו בספינות וארמדות
החריבו תרבות עם תם
שמולם בענפי זית קם.
לא חסו על צעיר וטף
והדם כנחל נטף.
קום צא אל הכפרים
אל דווימה וספסף
צפה אל הדרור שעף
כמוהו עפו הפליטים
שאיבדו רכוש ובתים.
לא עשו עוול לאף אחד
כמעט קיבלו את החלטת האו"מ
אבל היהוד לא הסכימו לכלום,
באו שבעת מדינות היאהוד
ופלשו לפלסטין באיחוד.
חיל האוויר הציוני
הרס השלום המזרח תיכוני.
לא נותר חזון ואות
ואנו נרקבים כפליטים במחנות.
[ליצירה]
אז ממי אתה נוטל את ההכשר המוסרי לצלוף בנו? אם לא מהאקדמיות המתחסדות של מערב אירופה שמקבלות מימון מארצות ערב הקיצוניות (במקום לתת חיי רווחה לאזרחיהן)
תגובות