מי את המסתורית שלי? את סימן הקריאה לסימני השאלות שלי? את הקן ואני הציפור. את המפרץ ואני הדוגית השבה הביתה.... את הארץ המובטחת, רחוקה ונכספת כמו חלום, ואני - הגעגוע, אני משה, נשרף ונטרף, כמו סנה בוער, הלוא תגידי לי על מה מדוע ובשל מה הלוא תגידי לי עלמה – בשל מה ולמה בוהק כל כך ירח, וציפורים מזמרות אל השמים? למה יפתה כל כך הקשת, וצבעי הפרפרים כך משגעים? למה זה רוחש לבי ברחש רז? גם אני עכשיו אל השמש אביט כמו פרחי החמניות ויודע כי את שמש פז שלי ואני פרח החמנית שלך.