על קו הרקיע,
מרבד חולות נפרש לו.
ים תכלת את האופק צבע.
על מְעַרֵי יער,
זִרְקַה של השמש נץ ונח לו.
דכי נחשולים,
הולם בחומה.
נוף הצפצפות נד ברוח;
צפרירי בוקר,
לופפים את צמרות העצים.
אש השחר,
מתעכנת ממעל.
חולות מדבר,
נעורים לחיים.
מה?! איזה אכזבה!!!
כבר חשבתי לתומי כשנכנסתי לשיר, שתכניס איזה קומוניסטיות עסיסית, סתם ים? סתם חול?
ולמגיבים- זה שיר לענין? לא. הוא פשוט פושר. אין בו הבעת דעה שאתם לא מסכימים איתה. אז זה יפה?.
בברכת הטוריה הכבושה, המנוצלת,
רו הקפיטליסטית.
[ליצירה]
מה?! איזה אכזבה!!!
כבר חשבתי לתומי כשנכנסתי לשיר, שתכניס איזה קומוניסטיות עסיסית, סתם ים? סתם חול?
ולמגיבים- זה שיר לענין? לא. הוא פשוט פושר. אין בו הבעת דעה שאתם לא מסכימים איתה. אז זה יפה?.
בברכת הטוריה הכבושה, המנוצלת,
רו הקפיטליסטית.
[ליצירה]
שמע, חזן ללא מניין מתפללים!
עתה, אין לי שמץ זוטא של ספק, כי הנך בור בשירה, כי הרי, כל המילים בהן השתמשתי ולא הבנת לפשרן, אלה מילים כה מוכרות ששיניתי את צורתן, לשם גיוון וחריזת השיר.
בברכה! ירושלמי
[ליצירה]
לגבי שירה אישית
למילון החדש. לדעתי, המשורר לא צריך להתמקד יותר מדי בכתיבת שירים בנושאים אישיים. מתפקידיו הראשוניים ביותר, של כל משורר המכבד את עצמו, זה להעביר מסרים בעלי משמעות ציבורית ולהגיב במילות שיר, על כל מאורע היסטורי או התפתחות פוליטית וחברתית.
בברכה!
[ליצירה]
לא, לא נמאס לי!
שמע, לא משנה! הדברים, שאותם אני כותב, אינם שטויות, אלא קריאה להסתכל בעיניים של המציאות.
ולגבי סלידתך, לויקי כנפו על זה שהתחבקה עם ערביות, אז בכך, חשפת את פניך שהן פני גזען מאוס, שאינו מבין שהבעיות של אימהות יהודיות, אלה גם בעיות של אימהות ערביות וכל אם אחרת, ללא קשר למוצא שלה.
עד כאן!
[ליצירה]
אין פה שום צביעות
מעולם לא אמרתי, שעשינו נכון בגרשנו ב-48 את הערבים שישבו במקומן של רמת-אביב; באר-שבע; קיבוץ ברעם, וכו'.
אבל, יש הבדל: את העוול של 48, ניתן לתקן על ידי הענקת זכות השיבה לפליטים פלסטיניים, שיבקשו לשוב - אולם לא כולם יוכלו לשוב אל בתיהם הנטושים (לא ניתן לסובב גלגל ההיסטוריה אחורנית לגמרי); אולם, בארץ יש מספיק מקומות בהם יוכלו לבנות את ביתם החדש.
לעומת זאת, השטחים הכבושים, נכבשו ב-67 אחרי שמדינת ישראל הייתה כבר קיימת בגבולותיה הפחות או יותר מוכרים. לכן, נסיונך להצטדק על ידי זה שבמקום התנחלות זו או אחרת לא ישבו ערבים, אינו תירוץ היכול להצדיק את הכיבוש. גם במדבר סחארה או בחצי-אי ערב יש הרבה מקומות, שמעולם לא ישבו בהם בני-אדם, אז אולי גם לשם מותר לנו לבוא כדי להקים התנחלויות?
[ליצירה]
לרן
לידיעתך, רן, בכתיבת שיר, מותר להשתמש בכתיב לקוי, לצורך חריזה. למשל, אפשר לומר: דגלי - אדום ולא דגלי - אודם; או: שמש לוהט ולא לוהטת. כך, גם בכתיב הקטע: שמי - קודר/ קודרים.
בברכה!
תגובות