על קו הרקיע,
מרבד חולות נפרש לו.
ים תכלת את האופק צבע.
על מְעַרֵי יער,
זִרְקַה של השמש נץ ונח לו.
דכי נחשולים,
הולם בחומה.
נוף הצפצפות נד ברוח;
צפרירי בוקר,
לופפים את צמרות העצים.
אש השחר,
מתעכנת ממעל.
חולות מדבר,
נעורים לחיים.
מה?! איזה אכזבה!!!
כבר חשבתי לתומי כשנכנסתי לשיר, שתכניס איזה קומוניסטיות עסיסית, סתם ים? סתם חול?
ולמגיבים- זה שיר לענין? לא. הוא פשוט פושר. אין בו הבעת דעה שאתם לא מסכימים איתה. אז זה יפה?.
בברכת הטוריה הכבושה, המנוצלת,
רו הקפיטליסטית.
[ליצירה]
מה?! איזה אכזבה!!!
כבר חשבתי לתומי כשנכנסתי לשיר, שתכניס איזה קומוניסטיות עסיסית, סתם ים? סתם חול?
ולמגיבים- זה שיר לענין? לא. הוא פשוט פושר. אין בו הבעת דעה שאתם לא מסכימים איתה. אז זה יפה?.
בברכת הטוריה הכבושה, המנוצלת,
רו הקפיטליסטית.
[ליצירה]
לגבי סלון מזל
בסלון מזל, לא יצא לי להיות ביום העצמאות, אולם, יום קודם לכן, בערב יום הזיכרון, הייתי בטקס יום הזיכרון האלטרנטיבי במועדון הגדה השמאלית בתל - אביב, שהייתי בין מארגניו; ושם, אכן קראתי משיריי לזכר קורבנות משני הצדדים.
[ליצירה]
לדוב
תראה, אני מבין, שאת הגשר בונים לא לטובת המוסלמים, אלא לטובת כוחות הביטחון הישראליים, כדי להקל עליהם פריצות להר הבית בעת הצורך. דבר שני, הר הבית נמצא בריבונותו של הואקף המוסלמי, אז שהואקף המוסלמי - יחליט בעצמו מה לבנות או לא לבנות בשטח שבריבונותו.
[ליצירה]
לדיק לוש
נכון, לִפְחוֹת - זה להתמעט; אולם, במקרה של יצירתי הנ"ל, השתמשתי במילה הזאת, במובן: להפיח; להפיח חיים. ועשיתי זאת, כי אחרת הייתה בעיה של חריזה.
[ליצירה]
שמע, חזן ללא מניין מתפללים!
עתה, אין לי שמץ זוטא של ספק, כי הנך בור בשירה, כי הרי, כל המילים בהן השתמשתי ולא הבנת לפשרן, אלה מילים כה מוכרות ששיניתי את צורתן, לשם גיוון וחריזת השיר.
בברכה! ירושלמי
תגובות