בלילה ההוא התאבלתי על אובדן היופי
על סוף הרוע מיררתי.
על כל מה שהיה ואיננו, שנשבר
בכוונה תחילה
בידי איש צר ואוהב.
הטוהר המעושה נטמא,
הלכלוך התפוצץ.
אני צריכה אותך שתחזיק לי את היד -
אבל מי אתה.
תגובות
אהבתי את הכל!
פשוט מלא עצמה....
ועדין מן קורטוב של עצבות,טיפה של מיסתוריות,
פשוט כתיבה נפלאה...
תודה עדי.
פרח בר.
[ליצירה]
יש נקודה נוספת בקשר לצילום המ-א-מ-ם,
אש קודש. יש אספקט נוסף של קדושה -
הישיבה בל"ג בעומר, המאוחדת, סביב המדורה. רק כך, באחדות, הקדושה יכולה להתקיים. ואם כבר, אפשר גם לקשר לשבועות הבא עלינו לטובה, על האחדות שלפני קבלת התורה, ועל האחדות שבעליית כל העם לרגל.
גם העובדה שהאש עולה אחת וישרה מהקורבנות - מאוחדת למעלה. נו, אחדות, אתם יודעים, כל אלה. האש מסמלת את האחדות באופן מקסים, וקשורה אליה כל כך. כך שאפילו, כשהכל מסביב מלא שחור, האש יכולה לבעור - כל עוד חלקיה לא מתפרדים, אזי החושך והרוח יוכלו להכניעם.
אז לכולכם, שבוע טוב ומלא-מלא אחדות.
גם לך, נושא אלומותיו.
תגובות