[ליצירה]
איזו כתיבה רגישה ואצילה צררת על ממזי בשיר.
מוזר כמה מלים יכולות להלך קסם גם על כאב.
ילד, תודה שהעלית את זיכרו הברוך, המזכיר לי את 'רחל':
"הנה אקח את מבט עיניך -
עצבו השקט, צחוקו המאיר,
הרוך הברוך הרועף ממך,
הרופא לליבי כמרחב הניר -
הנה אקח את מבט עיניך,
הנה אקח וצררתי בשיר..."
תודה ילד
כּנרת
[ליצירה]
שיר מעולה. מעבר למשקלים נכונים וצרופי המילים המוצלחים שמייצרים יחד שורות שמתנגנות על הלשון, כאילו נבראו להיות מילות שירה, השיר הנהדר הזה מצליח למגנט את הקורא, לרגש, וליצור הזדהות עם רגשותיו של הכותב. כל הכבוד!
[ליצירה]
כמה אירוני.
וכדאי להוסיף:
נא לגלות רגישות בתגובות. בהחלט יכול להיות שאחד מבני המשפחה המתאבלת, נוכח עמנו או יזדמן לפה ביום מן הימים, ואפשר להניח שהוא יתקשה לקבל תגובות כמו "מגניב!!!", "צחקתי לאללה!" או "יש לך את זה...", בתור תגובה על פטירת סבתו או אמו ע"ה.
משבית שמחות, כבר אמרתי?
[ליצירה]
*.
קודם כל, תודה על ההקדשה.
ברור שאת מסוגלת ליותר מהפי אנדים, השאלה היא אם את רוצה. סחתיין על הנסיון.
ובכל זאת יש משהו שלא אהבתי בסיפור הזה. הסוף רע, וזה טוב, אבל... קצת נגמר באמצע. הייתי מעדי יותר עומק לדמות של יעל, יותר לבדיות.
הרעיון המרכזי יפה ואת דבקה בו. באמת יפה.
(מצטער על הפטרונות של המשפט הראשון.. :)
[ליצירה]
מה?
אצל מי?
מגניב שהיית בשלום זכר. נכון שהוא חמוד, "הזכר"?
שמו בישראל: אלעד דוד הוד אהרון (הורים עם החלטיות מוגבלת זו בעיה, אכן).
טוב לראות אותך.
שלומי טוב, תודה.
(הוא שלח לי הודעת שגיאה, אז אני מנסה ממקום אחר. מצטער אם זה שלח 3 פעמים)