[ליצירה]
איזו כתיבה רגישה ואצילה צררת על ממזי בשיר.
מוזר כמה מלים יכולות להלך קסם גם על כאב.
ילד, תודה שהעלית את זיכרו הברוך, המזכיר לי את 'רחל':
"הנה אקח את מבט עיניך -
עצבו השקט, צחוקו המאיר,
הרוך הברוך הרועף ממך,
הרופא לליבי כמרחב הניר -
הנה אקח את מבט עיניך,
הנה אקח וצררתי בשיר..."
תודה ילד
כּנרת
[ליצירה]
שיר מעולה. מעבר למשקלים נכונים וצרופי המילים המוצלחים שמייצרים יחד שורות שמתנגנות על הלשון, כאילו נבראו להיות מילות שירה, השיר הנהדר הזה מצליח למגנט את הקורא, לרגש, וליצור הזדהות עם רגשותיו של הכותב. כל הכבוד!
[ליצירה]
הא-להים שלך מתנהג כמו סופרסטאר, מתחכם ומתנשא, ובאופן כללי לא כל כך נעים להיות איתו. לא הייתי רוצה מאהב כזה. יותר אנס פוטנציאלי.
לא כך הייתי מפרש יראה ואהבה.
[ליצירה]
קצת דיוק:
"על התפילה הנהוגה היום הוטלו שתי משימות נוספות, ששינו את אופיה באופן משמעותי. ראשית, תפילת היום אינה מתוקנת רק כנגד האבות, אלא אף כנגד תמידין. מאז חורבן המקדש הוטל על התפילה להיות גם תחליף זמני לעבודת הקרבנות. בשל כך חייבת היא להתמסד: הקרבנות היו קבועים ע"י חוקה מסוימת, ועל כן גם התפילה היא כזו; התמידין היו קרבנות ציבור, ועל כן על התפילה להיות ציבורית. משימה זו מביאה בהכרח ליצירת נוסח קבוע, כיוון שלא ניתן לגבש את הציבור סביב נוסחים עצמאיים..." "...הקרבנות היו ראויים לבוא לפני ה' במקדש בלבד, ומשום כך נקבע כי אין תפילת אדם נשמעת אלא בבית הכנסת, ועוד ועוד. החובה שהוטלה על התפילה, לשמש כתחליף למקדש, שינתה את אופייה המקראי לבלי הכר. המשימות הרוחניות המוטלות עתה על האדם המתפלל הן להתכוון למילים שמישהו אחר ניסח, לבוא בזמנים הראויים לבית הכנסת, להיות שותף בתפילת הציבור בעניית אמן ובאמירות נוספות שההלכה מחייבת אותן, ולקבוע מקום לתפילתו. התפילה המקראית נעלמה כמעט לחלוטין, ואת מקום התחנונים תפס מוסד הקבע."...אין להשיב את התפילה המקורית למכונה קודם שנתחדשה עבודת הקרבנות, שאת מקומה התפילה ממלאת. ברם לו היה התנ"ך משפיע על אורחותינו הדתיים, היה מתפתח ב-צ-ד ה-ת-פ-י-ל-ה ה-מ-נ-ו-ס-ח-ת מ-ר-א-ש (ההדגשה שלי. ילד) , עולם מלא של פניות לריבונו של עולם בעת שמחה ובעת מצוקה, והיה הקשר האינטימי והאישי עמו הולך ומתעלה. גם צורת התפילה היתה תרה אחר מימדים של חידוש..."
(הרב יובל שרלו, "האם התנ"ך 'היה'?", מאמר מתוך מגדים לג, ע"מ 75)
[ליצירה]
עוד לא הגבתי?
השיר שלך הוא התשובה לשאלה שמתעוררת אצלי מדי פעם: "כיצד יהודים מחכים למשיח". כי הוא כל כך מדוייק.
וכוכב אחד מעז (וצודק). את לא צריכה לשנות מילה.
[ליצירה]
*.
מית, זה בסדר, הטובים בצד שלך..
ואני מציע למי ש ז ה מה שכתוב בפרטי היוצר שלו: "מחר חשבתי יהיה טוב אמרתי :"חציל" ויצאתי בריצה להפריח יונים בבית לויה", לצמצם את עצמו לפני שהוא כותב ביקורת באף גבוה.
חוץ מזה שארוטיקה זה לא רע בהכרח..
נו, די.
ותודה לשרה בערוגה, שהתגובות שלה מצחיקות אותי תמיד. אשיב ממצולות, בחיי...