[ליצירה]
מקק כאן גפרור
מה שאני זוכר מהלילות האלה נשמע יותר כמו:
-"תפוז מש"ג, קבל 3 אביגיל בדרך אליך"
-"רות קיבלתי"
תשמע, אם אלה החויות שלך משלוש, אני לא רוצה לדעת איזה מלחמת עולם העברת במזרחית...
חלומות נעימים, יש לך. הרגת את כולנו והשארת לך את שלוש..
וערוגה: תפוז= תצפית.
[ליצירה]
אני שולל זאת באופן מוחלט. לא צריך להיות מטורף ע"מ לכתוב שירים טובים, וגם אם כן, עדיף להיות אדם נורמלי עם חיים ארוכים וטובים, מאשר משורר חולף ביעף עם חיי שגעון.
וגם: נתן יונתן היה אדם רגיל
זלדה חיה בצניעות
איתמר יעוז קסט הוא סבא לנכדים חמודים
רחל היתה קיבוצניקית שאהבה שדות
וכן הלאה.
[ליצירה]
אנאווג! ENOUGH
אני לא יכול לכתוב יותר תגובות אוהדות. זה פוגע במרקם הציני שלי.
אבל: השורות האחרונות מיותרות בעיני. מיץ פטל לא חי באותו שיר עם "נִתְעַרְבֵּל בִּגְבִיעֵי בְּדוֹלַח/ וְהָאוֹר יְשַׁלַּח בָּנוּ זַהֲרוּרִים". מצטער.
זה באמת שיר יפה.
[ליצירה]
*.
אני פה.
---
אני לא בטוח שאפשר להסתתר מאחורי ההיתר של POETIC LIECENCE, כאשר מפירים באופן בוטה את חוקי הלשון. אני מתכוון ל"נכמהת".
זה... קצת מאולץ לשיר, כי זה אמור להיות "כמהה", אבל לא הסתדר לך עם הצליל...
אני טועה?
<גם: יחד עם "נכמר" זה מעמיס יותר מדי.>
---
סך הכל זה מעולה ואני אוהב את זה.
[ליצירה]
כן, זה בהחלט הכיוון של אהבה בלתי צפויה.
*.
המשכן כולו אוהלים
ויריעות מתנפנפות ברוח,
וריח הכבשים
ופעיות הטף המסתובב ברגליים יחפות
על החול החם הלא נגמר של המדבר.
אימי העיוורת שואלת
איפה בצלאל איפה משה
מאין לנו ראשים
עם שמות של אינסטלטורים
שלא באו אפילו
לתקן את הצנרת
בלב האוהל הסדוק שלנו
[ליצירה]
*.
מית, זה בסדר, הטובים בצד שלך..
ואני מציע למי ש ז ה מה שכתוב בפרטי היוצר שלו: "מחר חשבתי יהיה טוב אמרתי :"חציל" ויצאתי בריצה להפריח יונים בבית לויה", לצמצם את עצמו לפני שהוא כותב ביקורת באף גבוה.
חוץ מזה שארוטיקה זה לא רע בהכרח..
נו, די.
ותודה לשרה בערוגה, שהתגובות שלה מצחיקות אותי תמיד. אשיב ממצולות, בחיי...
תגובות