[ליצירה]
הסיפור עם מ' אמיתי?
אפשר לדרוש ע"ז את דברי הרד"ק בישעיה ט', ו':
"למרבה המשרה": המ"ם סתומה בכתוב, וקרי במ"ם פתוחה. ובהפך זה בעזרא (י"ב, י"ג): המ"ם פרוצים, מ"מ פתוחה בסוף התיבה בכתוב, ויש בו דרש: כאשר יסתמו חומות ירושלם שהם פרוצים כל זמן הגלות, ולעת הישועה יסתמו הפרוצים, ואז תפתח המשרה שהיא סתומה עד מלך המשיח".
[ליצירה]
נהנתי מאד.
אם כי, שום דבר לא יגרע מסגולתה ומערכה המכריע של ה"ציונות" -
כהאושיה של ה"אתחלתא".
ולענין הערת , שמואל גרינגליק בקשר ל"מ" הסתומה..
כמאמר הנביא : "צור תעודה חתום בלימודי...: אם מותר להוסיף:
ישנו ריבוי של "המשרה", שאינו שלם [ ה"מ" - פתוחה]
וכל זאת כשמדובר במשרה המיועדת יותר לשרת את בעל המשרה ואינה מתועלת בשלימות לטובת הכלל [ראה לב שרים - לליבם בלבד...].
לעומת זאת, ישנו ריבוי של משרה של משיח [מלא יועץ, אל גבור , אביעד, שר שלום ] שהוא כל כולו לטובת כלל האדם. ולכן המשרה הינה רבה לא לתועלת אישית כל שהיא אלא "לם המשרה". כלומר: לא רק ה"מ" נסגרת לציין השלימות כאמור, אלא וזה היעקר להפוך את המילה גם : "לם - רבה". לשתי מילים : לם המשרה, כלומר שהמשרה כל כולה כאמור מיועדת לכלל בני האדם .
עתה אולי גם תובן המשוואה של מכאן לםרבה המשרה כאמור שלימות מכאן לעומת ההמשך של "שלום אין קץ" שלימות אחרת משלימה......
[ליצירה]
[ליצירה]
יפה! ועם תובנה מעניינת לקראת החג!
חג שמח!
[ליצירה]
אויי יפה יפה יפה ממש ממש. ת'אמת שגם אני חשבתי לכתוב גם שיר שמתבסס על הפסוק הזה, אך בסוף לא יצא. אבל השיר שלך פשוט גאוני ויפה. וכמובן שאהבתי. תודה.
[ליצירה]
אוי, נהדר. מעברי המשלב מושלמים, החריזה זורמת ומצוינת.
הפריעה לי ההתחלה, שלא משתלבת (מבחינת התוכן כן, אבל לא מבחינת החריזה וכו') עם שאר השיר.
אבל אתה טוב, אין ספק.
[ליצירה]
לנצח אנגנך יקר מאוד!
בטח כבר נשבר לך מהביקורת. בהתחלה זה נחמד, אחר כך זה כבר מעיק עד בלתי נסבל. ואז מתבקש המשפט הידוע:
אני אוהב את השיר שלי כמו שהוא. אך זה נכון אם מדובר על שיר שכותבים למגירה ולא על שיר שמפרסמים. גם ילד אוהב מאוד את הקשקוש שהוא הביא מהגן, אבל ציור טוב זה לא. וסליחה על הדימוי.
ועכשיו לביקורת בונה קצת יותר יסודית:
תיקנת את השיר במקצת, אך גם פגעת בו. המשפט הכי טוב בשיר היה: ומילותיי נשרו מעלי כעלי שלכת. זהו דימוי מלא ויפה. אתה קיצרת אותו במקום הלא נכון. הורדת את "נשרו מעלי" במקום את "הנערמות במחברת" הלא מוצלח כיון שזוהי יציאה מהדימוי. הנושא בחלק המשפט הזה הם העלים ולא מילותיך.
המילה "אני" מיותרת לחלוטין פעמיים. בתחילת השיר ה"אני" צורם. הרי ברור שאתה מדבר על עצמך. השיר בגוף ראשון. צריך להתחיל :"את שיריי כתבתי כרוח סתיו בחצר, ומילותיי נשרו מעליי כעלי שלכת"- פרפקט.
הלאה. "אינני משורר אני" היה נורא, אך "כותב שירה אני" לא טוב ממנו. רד כבר מ"אני"!!! במילה אינני מוכנסת כבר המילה אני.
כיון שכך גם שם השיר לא נכון. הנושא של השיר איננו "אני" שכן השיר רחוק מלתאר את ה"אני" הכללי שלך, אלא מתאר חלק מאוד ספציפי.
המילה "ואנוכי" יוצרת ניגוד בין "גופי ונשמתי" ל"אנוכי" כביכול שיש בך מין פיצול אישיות חלק אחד בך הוא כגפרור בוער וחלק אחר כחלום. אני מתאר לעצמי וזה מה שהבנתי שניסית לתאר תוספת ולא ניגוד.
סתם דרך אגב, אני חושב שהצבעים השונים מיותרים. חוץ מזה אתה יכול לכתוב בוורד ולהדביק באיזה צבע שאתה רוצה.
אל תגיד שלא השקעתי. אני חושב שיש לך הרבה פוטנציאל, באמת, ולכן חבל לחפף. אפשר לדייק והצליח לבטא בשלמות את מה שרצית.
בהצלחה.
[ליצירה]
וואו. שמש העמים חדש! סגנון קצת אנכרוניסטי, לא?
זהנשמע כמו תרגום של שירים מהמהפיכה. דרך אגב, מוציאים עכשיו מחדש גליונות של "המעש"(אני לא צוחק, מוציאים את זה "נוער למען א"י" אני חושב) אולי תכתוב להם כמה שירים. נראה לי שהסגנון מתאים.
רק תשים לב שלא תגיע רחוק מדי, אתה בדרך לחקירות במרתפי השב"כ...
[ליצירה]
הדבר היחידי שמנחם אכשהוא זה לשמוע קולות שעדיין בוכים וכואבים את החורבן בצורה חזקה כזאת.
נראה לפעמים שבאמת אנחנו רצים מהר מידי קדימה אל הנחמה ולא ממצים את עוצמת הכאב.
גם אני ניסיתי לבטא זאת בשירי :
ר' עקיבא בוכה.
ועוד דבר.
צריך להתבונן עמוק פנימה מהי בדיוק הנקודה הכואבת שעליה אנחנו בוכים. כי מתוך הכאב גם נדע מה צריך לתקן.
בתקוה שמכניסי דמעה יכניסו דמעותינו לפני מלך מתרצה בדמעות.
תודה רבה ושנה טובה ומתוקה..