.jpg)
צבעוני במדבר
יוחאי גרינגליק
-
נושם את ניחוח הקטורת בשילה. בין הכרמים מצאתי את מוריה ויחד בנינו משכן קטן ובו טהר מאיר, מלאכי, ומירון
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לנצח אנגנך יקר מאוד! בטח כבר נשבר לך מהביקורת. בהתחלה זה נחמד, אחר כך זה כבר מעיק עד בלתי נסבל. ואז מתבקש המשפט הידוע: אני אוהב את השיר שלי כמו שהוא. אך זה נכון אם מדובר על שיר שכותבים למגירה ולא על שיר שמפרסמים. גם ילד אוהב מאוד את הקשקוש שהוא הביא מהגן, אבל ציור טוב זה לא. וסליחה על הדימוי. ועכשיו לביקורת בונה קצת יותר יסודית: תיקנת את השיר במקצת, אך גם פגעת בו. המשפט הכי טוב בשיר היה: ומילותיי נשרו מעלי כעלי שלכת. זהו דימוי מלא ויפה. אתה קיצרת אותו במקום הלא נכון. הורדת את "נשרו מעלי" במקום את "הנערמות במחברת" הלא מוצלח כיון שזוהי יציאה מהדימוי. הנושא בחלק המשפט הזה הם העלים ולא מילותיך. המילה "אני" מיותרת לחלוטין פעמיים. בתחילת השיר ה"אני" צורם. הרי ברור שאתה מדבר על עצמך. השיר בגוף ראשון. צריך להתחיל :"את שיריי כתבתי כרוח סתיו בחצר, ומילותיי נשרו מעליי כעלי שלכת"- פרפקט. הלאה. "אינני משורר אני" היה נורא, אך "כותב שירה אני" לא טוב ממנו. רד כבר מ"אני"!!! במילה אינני מוכנסת כבר המילה אני. כיון שכך גם שם השיר לא נכון. הנושא של השיר איננו "אני" שכן השיר רחוק מלתאר את ה"אני" הכללי שלך, אלא מתאר חלק מאוד ספציפי. המילה "ואנוכי" יוצרת ניגוד בין "גופי ונשמתי" ל"אנוכי" כביכול שיש בך מין פיצול אישיות חלק אחד בך הוא כגפרור בוער וחלק אחר כחלום. אני מתאר לעצמי וזה מה שהבנתי שניסית לתאר תוספת ולא ניגוד. סתם דרך אגב, אני חושב שהצבעים השונים מיותרים. חוץ מזה אתה יכול לכתוב בוורד ולהדביק באיזה צבע שאתה רוצה. אל תגיד שלא השקעתי. אני חושב שיש לך הרבה פוטנציאל, באמת, ולכן חבל לחפף. אפשר לדייק והצליח לבטא בשלמות את מה שרצית. בהצלחה. [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי כותב את הבית השלישי כך: שנים של חומות וברגע אחד קירבה זה יוצר חץ כלפי מעלה כנגד הבתים הראשונים שהם חץ כלפי מטה. בכל אופן- מקסים ואופטימי. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן, הים יוצר אשליה שאפשר ללכת עליו עד קצה האופק, שגליו הם אדוות קלות שלא נירתע ליפול אל מימיו הקרים. אך באמת הוא בריה עוצמתית, שאל לטעות במעטפת הרומנטית שלה. בים מערבולות, גלים אדירים, וקור מקפיא לכל מי שמתרחק מהחוף ומתפתה לצעוד על "פיסת המים שזורת הגלים" ללא רשת ביטחון. כך גם הניסחפים בגלי האהבה... איני יודע אם זה מה שניסית לבטא. אולי רצית לבטא בדיוק להפך, בין כך ובין כך עשית זאת מצויין. תמיד כדאי להשאר עם קצת ספקות וחרטות. לסרט יש המשך, אנחנו לא בהוליווד. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! סוכר אמיתי! [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את הפתיחה "הדלקתי נרותי והצעתי מטתי" זה קטע מ"ריבון כל העולמים" שאומרים בליל שבת. רוב האנשים מדלגים על זה. בשבילי זה ליל שבת בבית. אולי אחת ההוכחות הטובות לכך שיש אלוקים. [ליצירה]
- [ליצירה] מזל שהוספת בסוגריים לא להיות בהלם, כי לפעמים באמת אפשר להכנס להלם מעוצמת הניתוק מהמציאות של אנשים. אולי באמת תנסי לארגן ציוד מזון ועידוד למפוני גוש קטיף שגם הם נבראו בצלם, והם גם שמרו עליו. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! עכשיו זה פשוט נהדר. אני מסכים ללחלוטין עם ניצן, השיר הזה שלך לגמרי. אין בו שום דבר שלא היה בו בהתחלה. ואין ספק שקבלת ביקורת ברמה כזו היא מעלה גדולה. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. שמש העמים חדש! סגנון קצת אנכרוניסטי, לא? זהנשמע כמו תרגום של שירים מהמהפיכה. דרך אגב, מוציאים עכשיו מחדש גליונות של "המעש"(אני לא צוחק, מוציאים את זה "נוער למען א"י" אני חושב) אולי תכתוב להם כמה שירים. נראה לי שהסגנון מתאים. רק תשים לב שלא תגיע רחוק מדי, אתה בדרך לחקירות במרתפי השב"כ... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ואמיתי. חשוב לחזור כל פעם אל המקום החופשי בנפש ומשם לבחור מחדש מתוך רצון ופיוס ולא מהכרח כפוי. לפעמים אנחנו טועים לחשוב שזו רק התרפקות וגעגועים לרגעים שלא יחזרו, אך האמת היא שהחופש הזה לא הלך לשום מקום והוא קיים עכשיו, רק צריך לחזור ולגלות אותו מדי פעם. היטבת לתאר, ציידת! [ליצירה]
- [ליצירה] לנצח יקר, אני חושב שאלנתן צודק. לא מדובר פה על דימוי אלא על תיאור זמן: מתי השמחה פורצת? כשרוח נושבת. [ליצירה]
תגובות