[ליצירה]
לגוד,
אם הדיוק על כל פסיק ונקודה, מוציא החוצה. כל כך הרבה כעס. אז הלואי.
שלא נכתוב מדויק.
ונאהב.ונפרגן,
ויהי נא דילוגינו עליך אהבה" נקודה
ואמילי,
ללמד זכות. לא כל ביקורת מגיעה מקנאה. והלואי שנדע לקבל ביקורת באהבה ואז אולי ישמעו גם את הביקורת שלנו.
פרפור, הדגמת זאת בצורה נפלאה.
[ליצירה]
וואו. שמש העמים חדש! סגנון קצת אנכרוניסטי, לא?
זהנשמע כמו תרגום של שירים מהמהפיכה. דרך אגב, מוציאים עכשיו מחדש גליונות של "המעש"(אני לא צוחק, מוציאים את זה "נוער למען א"י" אני חושב) אולי תכתוב להם כמה שירים. נראה לי שהסגנון מתאים.
רק תשים לב שלא תגיע רחוק מדי, אתה בדרך לחקירות במרתפי השב"כ...
[ליצירה]
אכן, הים יוצר אשליה שאפשר ללכת עליו עד קצה האופק, שגליו הם אדוות קלות שלא נירתע ליפול אל מימיו הקרים. אך באמת הוא בריה עוצמתית, שאל לטעות במעטפת הרומנטית שלה. בים מערבולות, גלים אדירים, וקור מקפיא לכל מי שמתרחק מהחוף ומתפתה לצעוד על "פיסת
המים שזורת הגלים" ללא רשת ביטחון.
כך גם הניסחפים בגלי האהבה...
איני יודע אם זה מה שניסית לבטא. אולי רצית לבטא בדיוק להפך, בין כך ובין כך עשית זאת מצויין.
תמיד כדאי להשאר עם קצת ספקות וחרטות. לסרט יש המשך, אנחנו לא בהוליווד.
[ליצירה]
מזל שהוספת בסוגריים לא להיות בהלם, כי לפעמים באמת אפשר להכנס להלם מעוצמת הניתוק מהמציאות של אנשים.
אולי באמת תנסי לארגן ציוד מזון ועידוד למפוני גוש קטיף שגם הם נבראו בצלם, והם גם שמרו עליו.
[ליצירה]
וואו! עכשיו זה פשוט נהדר. אני מסכים ללחלוטין עם ניצן, השיר הזה שלך לגמרי. אין בו שום דבר שלא היה בו בהתחלה. ואין ספק שקבלת ביקורת ברמה כזו היא מעלה גדולה.
[ליצירה]
הדבר היחידי שמנחם אכשהוא זה לשמוע קולות שעדיין בוכים וכואבים את החורבן בצורה חזקה כזאת.
נראה לפעמים שבאמת אנחנו רצים מהר מידי קדימה אל הנחמה ולא ממצים את עוצמת הכאב.
גם אני ניסיתי לבטא זאת בשירי :
ר' עקיבא בוכה.
ועוד דבר.
צריך להתבונן עמוק פנימה מהי בדיוק הנקודה הכואבת שעליה אנחנו בוכים. כי מתוך הכאב גם נדע מה צריך לתקן.
בתקוה שמכניסי דמעה יכניסו דמעותינו לפני מלך מתרצה בדמעות.
תודה רבה ושנה טובה ומתוקה..
תגובות