עולם ומלואו ניתן להכניס למילה,
עולם ומלואו ניתן לקרוא ממילה,
ולוואי ונדע לכוון אחד מול אחד במחשבת השירה.
צור ד
-
"יש דברים שרציתי לומר לך.. ואינם נענים לי.."
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כל כך שונה העולם בין הגברים לנשים. הגברים הם השותקים במהלך הימים, הנשים הם הדוברות... לעיתים ללא הפסק. אך מדהימה העובדה שדווקא בין הגבר לאישה נאלמת האישה והגבר מדבר. וכמו בשיר שכתבת יורם השתיקה... מזמינה דיבורים. השיר שכתבת ממש יפה, הוא לא רק מנקודת ראות של גבר.. אלא גם נקודת ראות... מגובה השנים. וזה יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] בתקווה.. והמילים יביאו איתן קץ לבדידות.. :) [ליצירה]
- [ליצירה] כאב השכול מכה בגופי בעוצמת המילה הכתובה מעפר באנו ואל עפר נשוב ובתווך... מה אנו... מה ? ולו יכלו בקשותינו להתגשם ולו יכולנו לעצמת המלאך ואין לנו אלא להתנחם באלה הקוראים את דמעותינו על הדף .. [ליצירה]
- [ליצירה] בעולם השביעי שבו אנו נמצאים... מי ייתן ותבוא כבר אחרית הימים... וציפיה ארוכה תשתחרר מכבליה, ויבואו כבר הימים הטובים... [ליצירה]
- [ליצירה] עצה: "הזמן מסדר בסופו של דבר,שני אנשים יחד..." תני לזמן לעשות את שלו והוא יחשוף את סודותיו בפנייך.. עד אז.... להשתדל לא לעשות שטויות. [ליצירה]
- [ליצירה] במשבר..אין במו להתרפק על יושב המרומים. להרגיש שכל תנועה שלך,כל מילה שנחנקת בגרון, כל דמעה התלויה בזוית עין...מגיעה אליו. ודרך התפשטות,פיזית רוחנית,את מגלה נשמתך.. ומתחברת לה-ו-י-ה...ואז....קל יותר לעבור משבר. יפה... [ליצירה]
- [ליצירה] תמי ... [ליצירה]
- [ליצירה] נכון,וגם נכון. אתה צודק שהאקדמת גורמת לנו לאבד את היופי הפנימי שיש לנו מפרפר לבן. שוחטת היא את ראייתנו הבלתי נגועה במחלת האקדמת. אך לדעתי גם הכל תלוי בראיה האינדוידואלית.. כי ככל שלומדים יותר על דבר מסויים,הוא יותר יפה,לפחות בעיני. ה-בעיה היא שלצערנו בדורנו הנוער כבר לא שם! על פרפרים,ודווקה הגישה הזו של ללמוד על! תגרום, למי שהיופי הפנימי הזה נמצא בו, לחיות את. ושוב הכל אינדוידואלי. [ליצירה]
- [ליצירה] אבל לפעמים דווקא הלבד,דרוש לביחד. לפעמים כשיש ביחד יותר מידי...מסימים לבד. [ליצירה]
- [ליצירה] החיים מלאי צבעים אופפים הם אותנו בחום. אל כששחור בליבנו נהפכים הצבעים לאפור. אך דווקא כששחור בפנים.... אולי ייקח קצת זמן... אך לבסוף נראה את הצבעים בחוץ.. תודה "ההיא משם".. טוב לחזור. [ליצירה]
