כל חיי גדלתי בין אנשים, ולא מצאתי טוב לנפשי אלא בדידות.
כל ימי הייתי בודד, ולא מצאתי טוב אלא בחברה.
צור ד
-
"יש דברים שרציתי לומר לך.. ואינם נענים לי.."
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מסכימה לא טוב לנו ביחד , לא טוב לנו לבד [ליצירה]
- [ליצירה] אבל לפעמים דווקא הלבד,דרוש לביחד. לפעמים כשיש ביחד יותר מידי...מסימים לבד. [ליצירה]
- [ליצירה] "הבדידות היא מקום טוב לבקר בו- אך מקום נוראי לדור בו"..... [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה. לתלות מעל לכל מיטה/מחשב. שכל בודד/ת יזכור שלמטבע יש שני צדדים. ואז הוא פחות יסבול. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מסכימה עם דיק. [ליצירה]
- [ליצירה] השראה אובדת יורם - כל כך מבין אני את מצבך, שנים שלא נחה ידי על דף, שנים שלא נבעה מילה מהוויתי, והנה באה דחיפה קטנה.. שזרקה אותי שנים אחורה והחזירה אותי לביקור באתר זה, שיטוט בין שירים ישנים, מעבר על תגובות והגעתי אליך. ובבת אחת עולה בי הדחף, גל שנעצר ונדחק לעצמו, ממרום השנים שעברו, חוויות, נסיונות, הצלחות, אכזבות.. מסתבר שההשראה לעולם כאן היא, לידנו, מחכה נתעורר למגעה, אך כובד החיים מאיתנו מונע, לשלוח יד לחפון מילה.. וגם התגובה הזו שאני כותב לך, יותר משנה לאחר הפרסום, מקווה שתגיע אליך, ולא רק, אלא גם למחברים אחרים במצבינו. קשה להחזיר השראה שאבדה.. וגם אני - מנסה. [ליצירה]
- [ליצירה] תמי ... [ליצירה]
- [ליצירה] רעותוש אל ייאוש !!! עוד ישנם אנשים,אנשי חייל ההולכים בינותינו, עוד ישנם אנשים המוקירים טובה, עוד נכונו מאבקים, עוד נכונו נצחונות, עוד נכונו דברים טובים, עוד נכונו אהבות. ואת, אל לך לכתוב מחשבות נכאבות.. אך לרגעים קטנים.. נכונו הדמעות. היי חזקה. [ליצירה]
- [ליצירה] נכון,וגם נכון. אתה צודק שהאקדמת גורמת לנו לאבד את היופי הפנימי שיש לנו מפרפר לבן. שוחטת היא את ראייתנו הבלתי נגועה במחלת האקדמת. אך לדעתי גם הכל תלוי בראיה האינדוידואלית.. כי ככל שלומדים יותר על דבר מסויים,הוא יותר יפה,לפחות בעיני. ה-בעיה היא שלצערנו בדורנו הנוער כבר לא שם! על פרפרים,ודווקה הגישה הזו של ללמוד על! תגרום, למי שהיופי הפנימי הזה נמצא בו, לחיות את. ושוב הכל אינדוידואלי. [ליצירה]
- [ליצירה] :-) :-) :-) בקרוב אצלך... [ליצירה]
- [ליצירה] חמו.......ד חרוזים יפים. נהנתי לקרוא. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי,יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מקסים. שמרת יפה על משקל,אך חרוזים... סתם... הדסוס,את כותבת יפה וטוב, אך לפעמים בכתיבה,הדברים יוצאים עמוק מהלב... והלב, לא יודע משקל וחרוזים. המילים בהחלט אוהבות אותך. [ליצירה]
- [ליצירה] לא נבהלתי, רואה אני אותך מסתרקת מבעד לחלון, שיערך גולש על כנפי הרוח, עוטף את צווארך כצעיף. בואי, לחשתי לך, ונסחפת עימי לעבר האביב. פוסעת את אחרי עקבותיי, נצמדת את לרגש רוחי, פחדתי, ועזבתי אותך מוכת רוחות, בורח משמש בורח מצילי. ואלייך נסחף אני גולש מעונה לעונה, עד החורף יגיע ואגלוש לחלונך, ציפור חורפית לבנה. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים... מחד גיסא קורעת ומכאיבה, ומאידך.. מרעידה לבבות. הכללת כמעט ה-כל בארבעה משפטים. [ליצירה]
תגובות