[ליצירה]
ומקולות השחרורים...
אהבתי את הרגישות והצומי למתרחש ליד ביתך.
לא צריך להרחיק נדוד כדי להבחין באור , בצבע, בנוצה רכה, הנקרצים כולם ללחן אהבה.
חמוד :)
ימי אור ותכלת
כּנרת~~
[ליצירה]
מסר חשוב העברת לנו פה "מסר כפול." אין לנו לשנות אדם לפי רצוננו אנו.
הזכיר לי גם משפט שאני אוהב: "אם תחפש באדם מלאך, לא תמצא אדם. אך אם תחפש באדם אדם אולי תמצא מלאך..."
[ליצירה]
תשובה לרדף השיג.
תודה על תגובתך. היא בהחלט מחמיאה, ונעים לקבל מחמאות, אבל השיר איננו הכללה. ישנן גם נשמות אחרות. ראה השיר "השחף" של תמי גבאי, הדואג לשחף שיקבל את אהבתה......
.
[ליצירה]
זהירות שביר,
שיר איננו עלילה. שיר מתאר עלילה בצורה פואטית. אם בהשראת השיר, הקורא מזדהה עם העלילה, מתמלאת משאלתו של המשורר. אם השיר מעורר במישהו זיכרון של חוויה, הוא ירצה לשמוע אותו שוב ושוב
אהבתי את השיר הזה.
[ליצירה]
נוגע ללב וכתוב בכשרון רב. חיפוש שרשים מצריך תעוזה, במקום בו נעקרו העצים ביד זדונית. אבי, עליו השלום, שנולד בפולין במקום קיצוני באנטישמיותו, סרב בכל מאודו לעשות טיול שרשים. הוא עלה ארצה בשנות העשרים לחייו ואמר: "בשבילי החיים התחילו פה. ילדותי מחוקה". (משפחתו שלא עלתה איתו נכחדה בשואה).
[ליצירה]
ארז יקר,
שיריך פולחים את נשמתי כברק. קראתי את השיר שוב ושוב, ועוד אשוב ואקרא אותו. יש בשיר הזה פתח להצצה אל תוך נשמתך. חלומותיך אינם זקוקים לפותרי חלומות, כי פתרונם הוא בעצם החלום.
האווירה שחשתי כשקראתי דומה למה שחשתי למקרא השיר של רחל "בן לו היה לי, ילד קטן, שחור תלתלים ונבון"
אוירה שגרמה לי לקרוא לבני "אורי" והגשמתי את החלום שלי.
הב לנו עוד ממטעמיך. שלך מסר
[ליצירה]
השיר הוא חזק מאוד.
הביטוי: "ערימות של בשר" צורם לי. זה מעלה לי ריח של גויות ודוחה אותי במקצת. הייתי מסתפק ב: "שברים" או "הריסות" זה מספיק חזק.
מסר
[ליצירה]
למעוז צור שלןם,
תודה על התגובה המחמיאה שהיא שיר כשלעצמו.
באשר לשאלתך: הכוונה שלי היתה:
"שמא אנחנו שונים זה מזו
ולא נוכל לרקום עתיד, משותף
של שני אנשים שונים".
ולא "דומים", אלא שלא רציתי לחזור שוב על המילה "שונים" ולכן כתבתי "אחרים" שקשור גם להתחלה: "את אחרת ואולי גם אני אחר (ממך)"