[ליצירה]
יצירה כאובה.
כולנו נלחמים עם היצר, וכולנו נופלים, צריך להפנים ש"שבע יפול צדיק וקם" - אנחנו נופלים אבל קמים, יורדים ובסוף מתעלים.
ואל תשכחי - אין הקב"ה מקפח שכר של אף בריה.
[ליצירה]
חיים היקר,
אם אתה חושב שאני זוכרת מי אתה, ומהן יצירותיך, ועל מה מהם הגבתי ולמה, אתה טועה...
אם יש לך דברים אישיים לומר, תוכל לשלוח לי הודעה אישית.
אם יש לך תגובות לתגובות שלי על יצירותיך, אנא הגב על כל אחת מהן בנפרד באותה יצירה שעליה הגבתי.
אם יש לך תגובה ליצירתי הזאת - אנא הגב עליה כאן.
[ליצירה]
תגובה לתגובתך לשירי "תחושות ומעשי אדם".
מין הראוי היה לא להגיב, אולם ראוי יותר היה אילו לא התיחסת כלל לשיר. אין הוא צריך לבטות את מחשבותייך לאותו רגע אלה את שלי.
וקיצוניות דתית הינה מימני והלאה, את נקמת השם רצית לקרוא הלא הוא היה שם: ושתק!
במידה ואינך מסוגלת כפי שאני רואה מתוך השיר את
הזעם, כאב ושנאה המעורבת בגעגוע אישי וגם לקרוא
את החלק הלא כתוב והמובן לכל יוצר אזי צר לי מאד על כך. זאת היתה פניה אישית אל עמי תבל לאותו הרגע בלבד, בצורה הכי תרבותית שאפשר!
ובכל זאת תודתי נתונה לך על כך שאיפשרת לי
להכיר מקרוב פן אחר של מחשבות.
[ליצירה]
היצירה הזאת חמודה, בעיקר הבית הראשון - העובדה שלמרות שנגזרה מיתה על האדם הוא מנוחם בכך שהוא יודע שהכל בחסד וברחמים, זו אמת מאוד גבוהה.
רק הערה קטנה:
חסד - שפע של טובה שניתן.
רחמים - שפע של טובה שמונע עונש.
ומכיון שכך ראוי למחוק בבית הראשון את המילה חסד, כי היא אינה שייכת לשם.
[ליצירה]
תחשות נכות עזה
תחושת נכות עזה אוחזת בי כשאני קוראת את השיר הזה. תחושה שאנחנו איננו יכולים לעשות דבר, הכל תלוי ברצון הבורא, אנחנו רק כלי משחק במשחק שחמט גדול המקיף את כל המציאות.
[ליצירה]
בעברי שוב על היצירה הזאת, קלטתי הרגע את המושג "הפותח שערי רחמים", ואמנם לקח לי כמה שניות, אבל אז הבנתי שכוונת המחבר לרמוז לפתיחת ברכת יוצר אור בנוסח אשכנז ביום הכפורים: "הפותח לנו שערי רחמים ומאיר עיני המחכים לסליחתו".
זה ממש יפה, איך שהמחבר שותל דימויים מחיי הקודש בתוך יצירותיו.
[ליצירה]
מדהים!
הבית הראשון - כפי שכבר אמרו כאן, מדהים.
הבית השני - מבטא בצורה תמציתית את חוסר היכולת להיות מאושרים כשהחצי השני חסר.
והבית השלישי - הביטויים השזורים בו מרוממים את היצירה:
השלמת שמים וארץ - הביטוי הידוע (ע' בריש אורות התורה לראי"ה קוק זצ"ל) לחיבור התפארת עם המלכות, שזה במהות רומז לחיבור האיש עם האישה כידוע (ע' בפירושו של הרי"מ חרל"פ זצ"ל ל"אל תרבה שיחה עם האישה").
מציאת העזר - "שיר למעלות אשא עיני אל ההרים מאין יבוא עזרי", שכדברי חז"ל (במדרש תהלים כמדומני) נאמר על ידי יעקב אבינו כשנסע לחרן למצוא זיווגו.
מציאת שאהבה נפשו - "מצאתי את שאהבה נפשי".
אהבתי מאוד!
[ליצירה]
שיר נפלא
מקריאה ראשונית בשיר אני רואה את הכמיהה הגדולה לחיבור עם אדון הכל, ומהתבוננות במילות השיר - אני נהנית מיצירה נפלאה.
תודה לך, עשית לי את היום :-)
[ליצירה]