נפלא!
אני אוהב את החיבור של היצירה הזאת עם "וידוי של סוף אב" - יש כאן שני מצבים: הוידוי הראשית, לפני שמתחילים לשוב בתשובה, והוידוי לאחר העליה הגודולה, כשחוזרים מהימים הנוראים ושמים לב ששום דבר לא השתנה.
[ליצירה]
נפלא!
אני אוהב את החיבור של היצירה הזאת עם "וידוי של סוף אב" - יש כאן שני מצבים: הוידוי הראשית, לפני שמתחילים לשוב בתשובה, והוידוי לאחר העליה הגודולה, כשחוזרים מהימים הנוראים ושמים לב ששום דבר לא השתנה.
[ליצירה]
חיים היקר,
אם אתה חושב שאני זוכרת מי אתה, ומהן יצירותיך, ועל מה מהם הגבתי ולמה, אתה טועה...
אם יש לך דברים אישיים לומר, תוכל לשלוח לי הודעה אישית.
אם יש לך תגובות לתגובות שלי על יצירותיך, אנא הגב על כל אחת מהן בנפרד באותה יצירה שעליה הגבתי.
אם יש לך תגובה ליצירתי הזאת - אנא הגב עליה כאן.
[ליצירה]
רוני!
היצירה הזאת מדהימה ביופיה, וודאי איננה "פשטנית" חלילה. הבית האחרון מגלם את תמצית האמונה, הנובעת מתוך ההתבוננות האמיתית בסיבוכי החיים (וזה מה שניסיתי להסביר לך בהערתי לתגובתך ליצירה האחרת של חזקי).
[ליצירה]
"עת כי יתקפו היאוש, ויאמר יעקב: אולי זהו גורלו - ללכת על גחון, ללחך עפר? ישא ישראל עינו, אל הזקנים שבדור, אל יחידי הסגולה, אשר על ברכיו נולדו, יראה הוד נפשם ורוממות שאיפותיהם, מהם יכיר את רוחו, כי רוח האומה יתגלה בגדוליה - אז יכיר את תוכן חייו" (אדר היקר למרן הרב זצ"ל עמ' כא')
[ויושם לב לשימוש במושגים יעקב וישראל בדבריו הק', ע"פ דברי הספורנו הידועים]
[ליצירה]
אני מזדהה מאוד עם התחושה המבוטאת ביצירה. המחשבה המוטעית שאין תקוה - שכל כולה באה בעקבות היצר הרע - צריך לנסות לקום, למרות הכאב, ולצפות לטוב, אחרת באמת "רק למוות עוד אייחל".
תגובות