נפלא!
אני אוהב את החיבור של היצירה הזאת עם "וידוי של סוף אב" - יש כאן שני מצבים: הוידוי הראשית, לפני שמתחילים לשוב בתשובה, והוידוי לאחר העליה הגודולה, כשחוזרים מהימים הנוראים ושמים לב ששום דבר לא השתנה.
[ליצירה]
נפלא!
אני אוהב את החיבור של היצירה הזאת עם "וידוי של סוף אב" - יש כאן שני מצבים: הוידוי הראשית, לפני שמתחילים לשוב בתשובה, והוידוי לאחר העליה הגודולה, כשחוזרים מהימים הנוראים ושמים לב ששום דבר לא השתנה.
[ליצירה]
יצירה נפלאה
היצירה הזאת נפלאה! ביטוי עמוק של רצון להשתחרר מעל כבלי ה"ממסדיות", במקרהים שהממסד פועל בצורה לא נכונה.
ואני חושבת שהפירוט משמש כאן למטרה, על מנת להראות את הניגודיות - המשורר זוכר כל פרט קטן בגופה של המשודכת "ורק דבר אחד איני מסוגל לזכור: דבר "קטן" ו"חסר כל משמעות". את פרצופך!" דוקא פיחרוט היתר של הזכרון של הבחור, מביא אותנו לנקודת ההפתעה - את הפרצוף הוא לא זוכר.
[ליצירה]
יצירה מצוינת!
היצירה הזאת ממש נפלאה! אהבתי בעיקר את הניגודיות - מצד אחד לומדים את התלמוד הירושלמי ("התלמוד הארץ ישראלי" בלשון המחבר), ומהצד השני, כשצריך לצעוק מהלב - צועקים ב"מאמע לשון" - יידיש.
נפלא.
[ליצירה]
נפלא!
הביקורת העצמית הנוקבת על שבחי השם אשר בפינו, כאשר לבנו איננו עמהם, גורם להרהורים רבים. וכאשר הביקורת באה ביצירה נפלאה, זה גורם להנאה שבאה עם ההרהור.
אהבתי מאוד.
[ליצירה]
מדהים!
אני לא בטוחה שהבנתי את כל המושגים בשיר ("לחזור למקורה" "נשמת האומה בכללה" וכד') אבל הרעיון בכללו גורם לתחושה של הפעמות מהגדלות הרוחנית של המחבר.
ואני בטוחה שמי שמבקש כזאת בקשה, כמו זאת המובעת בבית האחרון של השיר, הקב"ה יזכה אותו שבקשתו תתמלא.
תגובות