נפלא!
אני אוהב את החיבור של היצירה הזאת עם "וידוי של סוף אב" - יש כאן שני מצבים: הוידוי הראשית, לפני שמתחילים לשוב בתשובה, והוידוי לאחר העליה הגודולה, כשחוזרים מהימים הנוראים ושמים לב ששום דבר לא השתנה.
[ליצירה]
נפלא!
אני אוהב את החיבור של היצירה הזאת עם "וידוי של סוף אב" - יש כאן שני מצבים: הוידוי הראשית, לפני שמתחילים לשוב בתשובה, והוידוי לאחר העליה הגודולה, כשחוזרים מהימים הנוראים ושמים לב ששום דבר לא השתנה.
[ליצירה]
מספר הערות:
א. בבקשה שימי רווח של שורה בין הפיסקאות הקטנות שממלאות את הקטע (למשל בין השורה המסיימת במילים "שהכל לטובה, לבין השורה שמתחילה במילים עכשיות את) - זה יקל על הקריאה.
ב. "הכ-ל לטובה" ה"-" נכתב בכונה? אם כן כדאי לענ"ד לכתוב זאת בצורה יותר ברורה (אולי עם מספר סימונים בתוך המילה.
ג. מה מביא גאוה בזאת שהבחורה חלק מחייך? האם יש משהו מיוחד שגורם לה לרצות להיות בקשר איתך ואת דוקא דוחפת לקשר, ולכן הגאוה? לא הבנתי משפט זה.
ד. היצירה באופן כללי, באמת לא נראית ערוכה בצורה הכי טובה.
נ.ב. עוד אין עדכונים... אבל כשיהיו אני אשמח לעדכן אותך בלנ"ד
(לשאר הקוראים: לא, אין לזה קשר ליצירה, סתם חסכתי לעצמי מסר אישי)
[ליצירה]
תמי היקרה,
את מאוד כשרונית, אבל השיר הזה רדוד.
את מנסה להביע שאדם נפטר בבי"ח מסוים, ובאותו בי"ח נולדו תאומים ("להם" - כהגדרתך, לא ברור מי הם ומה הקשר ביניהם ובין הנפטר); ואין אמירה אחרת בשיר.
אז יש לנו שיר ארוך עם אמירה פשוטה, ומילים שאינן מביעות דבר.
[ליצירה]
היצירה הזאת כואבת...
וטוב שכך!
אני מניחה שזאת היתה הכונה...
אני נהניתי ממנה.
[ליצירה]
[ליצירה]
סיפור נפלא
המציאות שאדם שנפטר לו מת, אומר: "יתגדל ויתקדש שמך הגדול", מתוך הכרה שהקב"ה יודע את אשר הוא עושה (שם - ענין גילויוי ית' , קדושה - ענין התעלותו ית' מעל למציאותנו), זהו הדבר הכי מרגש שיכול להיות. קבלת הדין בצורה העליונה.
הסיפור הזה מבטא רגש זה בצורה כה נפלאה.
[ליצירה]
פשוט נפלא.
היצירה הזאת מראה לנו את המשמעות האמיתית שאמורה להיות ליצירה - התבוננות עצמית. לא סתם משחקי מילים, אלא אמירות מהותיות לגבי היוצר.
נפלא.
[ליצירה]
"עת כי יתקפו היאוש, ויאמר יעקב: אולי זהו גורלו - ללכת על גחון, ללחך עפר? ישא ישראל עינו, אל הזקנים שבדור, אל יחידי הסגולה, אשר על ברכיו נולדו, יראה הוד נפשם ורוממות שאיפותיהם, מהם יכיר את רוחו, כי רוח האומה יתגלה בגדוליה - אז יכיר את תוכן חייו" (אדר היקר למרן הרב זצ"ל עמ' כא')
[ויושם לב לשימוש במושגים יעקב וישראל בדבריו הק', ע"פ דברי הספורנו הידועים]
[ליצירה]
רוני!
היצירה הזאת מדהימה ביופיה, וודאי איננה "פשטנית" חלילה. הבית האחרון מגלם את תמצית האמונה, הנובעת מתוך ההתבוננות האמיתית בסיבוכי החיים (וזה מה שניסיתי להסביר לך בהערתי לתגובתך ליצירה האחרת של חזקי).
תגובות